92
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ספק ספיקא"
אין תקציר עריכה
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
== דין נודע בין הספיקות == (סעיף ט)<BR/> | == דין נודע בין הספיקות == (סעיף ט)<BR/> | ||
בסוגיא בע"ז שהובאה לעיל דנה הגמ' בטבעת שנתערבה בריבוא, וריבוא שנפל בריבוא למד מכאן ר"י שדווקא בשתי תערובות נאמר דין ספק ספיקא, אך כשיש ספק בגופו – לא מתירים, וכיוון ששני התערובות נתערבו כאן, נחשב הספק ספק בגופו. והעמיד את דברי הגמ' בביצה שאפי' במקרה שיש ספק ספיקא אסור אפי' באלף. ור"ת חולק על ר"י בהסבר הגמ' בביצה כפי שהובא לעיל. והרשב"א סובר שיש לחוש לדברי ר"י לכתחילה אך בדיעבד סומכים על ר"ת בפרט שהירושלמי כמותו. | בסוגיא בע"ז שהובאה לעיל דנה הגמ' בטבעת שנתערבה בריבוא, וריבוא שנפל בריבוא למד מכאן ר"י שדווקא בשתי תערובות נאמר דין ספק ספיקא, אך כשיש ספק בגופו – לא מתירים, וכיוון ששני התערובות נתערבו כאן, נחשב הספק ספק בגופו. והעמיד את דברי הגמ' בביצה שאפי' במקרה שיש ספק ספיקא אסור אפי' באלף. ור"ת חולק על ר"י בהסבר הגמ' בביצה כפי שהובא לעיל. והרשב"א סובר שיש לחוש לדברי ר"י לכתחילה אך בדיעבד סומכים על ר"ת בפרט שהירושלמי כמותו. | ||
ובשו"ע נקט כדברי הרשב"א שספק ספיקא בגופו אין להתירו. והרמ"א ביאר שהטעם לאסור הוא מפני שיש פה ספק באיסור דאורייתא, ואין פה עוד צד להגיד שאין פה איסור כלל | ובשו"ע נקט כדברי הרשב"א שספק ספיקא בגופו אין להתירו. והרמ"א ביאר שהטעם לאסור הוא מפני שיש פה ספק באיסור דאורייתא, ואין פה עוד צד להגיד שאין פה איסור כלל. [הש"ך מעלה אפשרות שהנפק"מ בין השו"ע לרמ"א הוא בספק דרבנן בגופו כמו ספק גבינת גויים- שלשו"ע אינו בטל ולרמ"א בטל. אומנם הש"ך הסתפק בזה למסקנה האם אכן יש מח' בין השו"ע לרמ"א אם לאו.] הש"ך שואל על מרן ורמ"א שאוסרים התערובת השניה מדוע טרחו לכתוב בסעיף ט טעמים נוספים לאיסור שזה איסור בגופו או איסור דאורייתא הרי בלאו הכי לשיטתם זה אסור. וא"א לומר שאף בספק טריפה שהתערב יהיה אסור שהרי בזה אין הספק הראשון מהתורה. וזאת משום שהש"ך מסביר בקונטרס הספיקות (נג) שכשאנו דנים בתערובת השניה – אנו שואלים האם יש פה בכלל איסור ונמצא שהספק הוא דרבנן ולא שייך לאסור בכה"ג.<BR/> | ||
הש"ך שואל על מרן ורמ"א שאוסרים התערובת השניה מדוע טרחו לכתוב בסעיף ט טעמים נוספים לאיסור שזה איסור בגופו או איסור דאורייתא הרי בלאו הכי לשיטתם זה אסור. וא"א לומר שאף בספק טריפה שהתערב יהיה אסור שהרי בזה אין הספק הראשון מהתורה. וזאת משום שהש"ך מסביר בקונטרס הספיקות (נג) שכשאנו דנים בתערובת השניה – אנו שואלים האם יש פה בכלל איסור ונמצא שהספק הוא דרבנן ולא שייך לאסור בכה"ג.<BR/> | עכ"פ כתב הרמ"א שבמקום שיש שתי ספיקות ונודעו ביחד מתירים בספק ספיקא. <BR/> | ||
הט"ז (ס"ק יד) מבאר שכוונת הרמ"א לחלוק על השו"ע שנקט שבתי ספיקות, אם יש כאן איסור, אף באיסור תורה מתירין, וסובר הוא שהדבר אסור. ויהיה מותר רק אם לא הרגישו בספק האחד קודם. ועל זה שואל הט"ז הכיצד יתכן הדבר הרי סוף סוף התברר הדבר למפרע, ומה זה משנה מתי נודע לנו הספק, הרי לא התחדש בידיעה דבר? הט"ז חולק על רבי בנימין שרצה להביא ראייה מהרשב"א לדין נודע בינתיים, והט"ז חולק על ראייתו וסובר שכוונת הרשב"א אינה לדין נודע, אלא האם יש אפשרות לחלק בין הספיקות או לא (וראה עוד משב"ז שם). והנקודה שהט"ז מדגיש היא שממאן לקבל שספק ספיקא יהיה מבוסס על דבר אחר מלבד על עצם הספק ספיקא. ולכן לא יתכן שהידיעה תעלה או תוריד. <BR/> | |||
הט"ז אמר כן גם קודם (ס"ק יג) במח' על דברי הב"י, ונבאר: הב"י בסי' נז הקשה על ר"י שאסר ספק דרוסה וכי חולק שספק ספיקא מדאורייתא מותר? ויישב שר"י דיבר כשנודעה התערובת אחרי ספק אחד וע"כ אין ספק ספיקא כאן שהספק הראשון הוכרע לאיסור. והט"ז (ס"ק י) חולק על הב"י ומבאר שספק ספיקא הוא בדווקא ספק בגוף אחד ועניין אחד משא"כ בשני גופים או ספק אם יש לכאן איסור אין זה ספק ספיקא. וממילא חולק על הנפק"מ שאפי' נודעו הספיקות ביחד יהיו אסורים (וכ"כ הדרכ"מ והשארית יוסף). והביא ראייה מדברי הרשב"א. <BR/> | |||
=='''כללי ספק ספיקא של הרב הש"ך'''==<BR/> | =='''כללי ספק ספיקא של הרב הש"ך'''==<BR/> | ||
א. '''נודע אחר הספק הראשון''' הב"י מתיר והדרכ"מ אוסר. (והמשאת בנימין אומר שמשמע מהאיסור והיתר הארוך שמותר, והש"ך חולק וסובר שמשמע להיפך לאיסור). ומוכיח דבריו שהרי כתב האיסור והיתר הארוך שהנקודה בספיקות הוא מצד שהספיקות שונים או בגופים שונים אך לא מעניין אחד, ולא חילק מצד נודע. <BR/> | א. '''נודע אחר הספק הראשון''' הב"י מתיר והדרכ"מ אוסר. (והמשאת בנימין אומר שמשמע מהאיסור והיתר הארוך שמותר, והש"ך חולק וסובר שמשמע להיפך לאיסור). ומוכיח דבריו שהרי כתב האיסור והיתר הארוך שהנקודה בספיקות הוא מצד שהספיקות שונים או בגופים שונים אך לא מעניין אחד, ולא חילק מצד נודע. <BR/> | ||