92
עריכות
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
וראה עוד בעניין זה דברי הרש"ש כתובות ט. | וראה עוד בעניין זה דברי הרש"ש כתובות ט. | ||
<BR/> | <BR/> | ||
=== הסוגיא בביצה=== | === הסוגיא בביצה=== | ||
==== ספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין ==== | ==== ספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין ==== | ||
שורה 73: | שורה 61: | ||
ובשו"ע נקט כדברי הרשב"א שספק ספיקא בגופו אין להתירו. והרמ"א ביאר שהטעם לאסור הוא מפני שיש פה ספק באיסור דאורייתא, ואין פה עוד צד להגיד שאין פה איסור כלל. [הש"ך מעלה אפשרות שהנפק"מ בין השו"ע לרמ"א הוא בספק דרבנן בגופו כמו ספק גבינת גויים- שלשו"ע אינו בטל ולרמ"א בטל. אומנם הש"ך הסתפק בזה למסקנה האם אכן יש מח' בין השו"ע לרמ"א אם לאו.] הש"ך שואל על מרן ורמ"א שאוסרים התערובת השניה מדוע טרחו לכתוב בסעיף ט טעמים נוספים לאיסור שזה איסור בגופו או איסור דאורייתא הרי בלאו הכי לשיטתם זה אסור. וא"א לומר שאף בספק טריפה שהתערב יהיה אסור שהרי בזה אין הספק הראשון מהתורה. וזאת משום שהש"ך מסביר בקונטרס הספיקות (נג) שכשאנו דנים בתערובת השניה – אנו שואלים האם יש פה בכלל איסור ונמצא שהספק הוא דרבנן ולא שייך לאסור בכה"ג.<BR/> | ובשו"ע נקט כדברי הרשב"א שספק ספיקא בגופו אין להתירו. והרמ"א ביאר שהטעם לאסור הוא מפני שיש פה ספק באיסור דאורייתא, ואין פה עוד צד להגיד שאין פה איסור כלל. [הש"ך מעלה אפשרות שהנפק"מ בין השו"ע לרמ"א הוא בספק דרבנן בגופו כמו ספק גבינת גויים- שלשו"ע אינו בטל ולרמ"א בטל. אומנם הש"ך הסתפק בזה למסקנה האם אכן יש מח' בין השו"ע לרמ"א אם לאו.] הש"ך שואל על מרן ורמ"א שאוסרים התערובת השניה מדוע טרחו לכתוב בסעיף ט טעמים נוספים לאיסור שזה איסור בגופו או איסור דאורייתא הרי בלאו הכי לשיטתם זה אסור. וא"א לומר שאף בספק טריפה שהתערב יהיה אסור שהרי בזה אין הספק הראשון מהתורה. וזאת משום שהש"ך מסביר בקונטרס הספיקות (נג) שכשאנו דנים בתערובת השניה – אנו שואלים האם יש פה בכלל איסור ונמצא שהספק הוא דרבנן ולא שייך לאסור בכה"ג.<BR/> | ||
בקצירת האומר עפ"י סדר סעיפי הש"ך <BR/> | בקצירת האומר עפ"י סדר סעיפי הש"ך <BR/> | ||
א. נודע אחר הספק הראשון הב"י מתיר והדרכ"מ אוסר. (והמשאת בנימין אומר שמשמע מהאיסור והיתר הארוך שמותר, והש"ך חולק וסובר שמשמע להיפך לאיסור). ומוכיח דבריו שהרי כתב האיסור והיתר הארוך שהנקודה בספיקות הוא מצד שהספיקות שונים או בגופים שונים אך לא מעניין אחד, ולא חילק מצד נודע. <BR/> | '''א.''' נודע אחר הספק הראשון הב"י מתיר והדרכ"מ אוסר. (והמשאת בנימין אומר שמשמע מהאיסור והיתר הארוך שמותר, והש"ך חולק וסובר שמשמע להיפך לאיסור). ומוכיח דבריו שהרי כתב האיסור והיתר הארוך שהנקודה בספיקות הוא מצד שהספיקות שונים או בגופים שונים אך לא מעניין אחד, ולא חילק מצד נודע. <BR/> | ||
==== הרחבה בדין נודע בספיקות==== | ==== הרחבה בדין נודע בספיקות==== | ||
כותב הרמ"א שבמקום שיש שתי ספיקות ונודעו ביחד מתירים בספק ספיקא. <BR/> | כותב הרמ"א שבמקום שיש שתי ספיקות ונודעו ביחד מתירים בספק ספיקא. <BR/> | ||
שורה 86: | שורה 74: | ||
הש"ך (כללי ספק ספיקא א) נקט בדעת האיסור והיתר שבנודע אחרי הספק הראשון אסור כדברי הדרכי משה, ובמקום הפסד מרובה יש להתיר. | הש"ך (כללי ספק ספיקא א) נקט בדעת האיסור והיתר שבנודע אחרי הספק הראשון אסור כדברי הדרכי משה, ובמקום הפסד מרובה יש להתיר. | ||
<BR/> | <BR/> | ||
ב. ביצה בתרנגולת ספק טריפה הר"ז ספק דאורייתא ואסור. א. ספק ראשון דאורייתא. ב. הספיקות לא מעניין אחד וגוף אחד. ולכן אח"כ כתב (אות ג) שאפי' התערב באלף כולן אסורות.<BR/> | '''ב.''' ביצה בתרנגולת ספק טריפה הר"ז ספק דאורייתא ואסור. א. ספק ראשון דאורייתא. ב. הספיקות לא מעניין אחד וגוף אחד. ולכן אח"כ כתב ('''אות ג''') שאפי' התערב באלף כולן אסורות.<BR/> | ||
ד. הש"ך מחלק בין ביצה מטריפה וודאית למצב שבו הביצה ספק טריפה ויסוד הדבר שהספק הראשוני אם הביצה באה בכלל מהטריפה – נמצא שהספק הראשון אם יש איסור כלל ולכן מתירים. ואומר שזה דומה ממש לספק בדם הנמצא- אם מן האיש אם מן האישה, וגם אם מהאשה ספק אם מן הרחם. ורע"א שם מביא את דברי הפר"ח שחולק וסובר להיפך שבמקרה שהתערבו התרנגולות זה מסובך יותר כיוון שזה איקבע איסורא.<BR/> | '''ד.''' הש"ך מחלק בין ביצה מטריפה וודאית למצב שבו הביצה ספק טריפה ויסוד הדבר שהספק הראשוני אם הביצה באה בכלל מהטריפה – נמצא שהספק הראשון אם יש איסור כלל ולכן מתירים. ואומר שזה דומה ממש לספק בדם הנמצא- אם מן האיש אם מן האישה, וגם אם מהאשה ספק אם מן הרחם. ורע"א שם מביא את דברי הפר"ח שחולק וסובר להיפך שבמקרה שהתערבו התרנגולות זה מסובך יותר כיוון שזה איקבע איסורא.<BR/> | ||
ה. הש"ך מביא נפק"מ בשתי ביצים משתי תרנגולות ואחת ספק טריפה שאנחנו אוסרים את התערובת.<BR/> | '''ה.''' הש"ך מביא נפק"מ בשתי ביצים משתי תרנגולות ואחת ספק טריפה שאנחנו אוסרים את התערובת.<BR/> | ||
ו-ז-ח אפי' בנודע מתיר הש"ך ספק ספיקא- כיוון שבביצה לא נולד ספק טריפות מעולם, ונפק"מ לשתי חנויות שהתערבו, כאשר באחת מהן היה קודם לכן ספק טריפה- שהוא מתיר את החתיכה שקונים מחנויות אלו. אבל בשתי חתיכות שלפנינו לא אומרים כן, כיוון שאי אפשר לומר שאין פה איסור כלל. (ח)<BR/> | '''ו-ז-ח''' אפי' בנודע מתיר הש"ך ספק ספיקא- כיוון שבביצה לא נולד ספק טריפות מעולם, ונפק"מ לשתי חנויות שהתערבו, כאשר באחת מהן היה קודם לכן ספק טריפה- שהוא מתיר את החתיכה שקונים מחנויות אלו. אבל בשתי חתיכות שלפנינו לא אומרים כן, כיוון שאי אפשר לומר שאין פה איסור כלל. (ח)<BR/> | ||
ט- הש"ך אומר שאפי' אבד אחד מהעולם לא יועיל במקרה שהספק ספיקא בשני גופים.<BR/> | '''ט'''- הש"ך אומר שאפי' אבד אחד מהעולם לא יועיל במקרה שהספק ספיקא בשני גופים.<BR/> | ||
י. הש"ך מחלק בין האגור שדיבר על כזית ספק שהתערב בין שתי שיעורי כזית ואינו ניכר ונפל לקדירה שבטל מטעם ספק ספיקא לבין ספק דרוסה שנתערבה- שפה וודאי יש איסור, ופה אין וודאי איסור.<BR/> | '''י'''. הש"ך מחלק בין האגור שדיבר על כזית ספק שהתערב בין שתי שיעורי כזית ואינו ניכר ונפל לקדירה שבטל מטעם ספק ספיקא לבין ספק דרוסה שנתערבה- שפה וודאי יש איסור, ופה אין וודאי איסור.<BR/> | ||
הקשו הבית מאיר ורע"א מדוע ביחס לספק טריפה שהתערב חד בחד אסור- ואילו לגבי חנויות הש"ך אמר שוודאי מותר? ויש ליישב עפ"י דברי הרב הש"ך ב-אות ח- שבמקרה של ספק טריפה נחשב הדבר לפנינו משא"כ בשתי חנויות. וצע"ע.<BR/> | הקשו הבית מאיר ורע"א מדוע ביחס לספק טריפה שהתערב חד בחד אסור- ואילו לגבי חנויות הש"ך אמר שוודאי מותר? ויש ליישב עפ"י דברי הרב הש"ך ב-אות ח- שבמקרה של ספק טריפה נחשב הדבר לפנינו משא"כ בשתי חנויות. וצע"ע.<BR/> | ||
יא- יב- שיטת התוס' והמהרא"י כשהספיקות משם אחד אינם ספק ספיקא כמו גבי אונס- ספק אונס ספק ברצון, ואם ברצון- ספק בהיותה קטנה. וכן ביחס למהרא"י שביחס לחלב פוטר, ודן שם מתי נאמר שאלו אותם ספיקות ומתי אלו ספיקות שונים, ודן שם לחלק בין ספק אם ילדה לספק איזה בכור שהם שתי ספיקות. ורבי משה אמר לו שבילדה נקיבה זה אותו ספק ואילו לדעת הש"ך אף בזה אנחנו אומרים ספק ספיקא.<BR/> | '''יא- יב'''- שיטת התוס' והמהרא"י כשהספיקות משם אחד אינם ספק ספיקא כמו גבי אונס- ספק אונס ספק ברצון, ואם ברצון- ספק בהיותה קטנה. וכן ביחס למהרא"י שביחס לחלב פוטר, ודן שם מתי נאמר שאלו אותם ספיקות ומתי אלו ספיקות שונים, ודן שם לחלק בין ספק אם ילדה לספק איזה בכור שהם שתי ספיקות. ורבי משה אמר לו שבילדה נקיבה זה אותו ספק ואילו לדעת הש"ך אף בזה אנחנו אומרים ספק ספיקא.<BR/> | ||
====הרחבה בנושא ספק ספיקא משם אחד==== | ====הרחבה בנושא ספק ספיקא משם אחד==== | ||
<BR/> | <BR/> | ||
שורה 103: | שורה 91: | ||
הפרי מגדים (שפתי דעת אות יא) מסתפק בדין זה האם הצורך בשתי ספיקות שונים הוא מדאורייתא ולולא זה אין פה ספק ספיקא או שמדרבנן בלבד. ומוכיח מדברי הרא"ה שעוסק בשאלה האם האשה אסורה לבעלה כשיש אפשרות לטעון ספק ספיקא, כיוון שעוסק באיסור האישה לבעלה בהכרח מדובר במישור הדאורייתא, אומנם נשאר בצ"ע שאולי אם זה ממש משם אחד אי"ז ספק ספיקא אפי' מהתורה. | הפרי מגדים (שפתי דעת אות יא) מסתפק בדין זה האם הצורך בשתי ספיקות שונים הוא מדאורייתא ולולא זה אין פה ספק ספיקא או שמדרבנן בלבד. ומוכיח מדברי הרא"ה שעוסק בשאלה האם האשה אסורה לבעלה כשיש אפשרות לטעון ספק ספיקא, כיוון שעוסק באיסור האישה לבעלה בהכרח מדובר במישור הדאורייתא, אומנם נשאר בצ"ע שאולי אם זה ממש משם אחד אי"ז ספק ספיקא אפי' מהתורה. | ||
<BR/> | <BR/> | ||
יג, יד, טו עוסק בספק ספיקא המתהפך- הש"ך עפ"י האגור ועוד מסביר שכדי ספק ספיקא יהיה ספק ספיקא טוב נדרש שכל ספק יעמוד לעצמו, בספר הליכות עולם כתב משל בזה לאחד שספק נגע ספק לא נגע, ספק שרץ ספק צפרדע. והקשה השארית יהודה מדין שליה שהספק אם יש מקצת שליה בלא וולד, ואם יצא שמא לא יצא רובו. ועוד הקשה מהגמ' בגיטין שאם הס"ת נמצא ביד עכו"ם קוראין בו שזה ס"ס. והרי אין פה מתהפך. ותירץ הש"ך שפה אין צורך במתהפך כיוון שהדיון אם יש פה איסור כלל. [ובזה מיישב מדוע בעצם בהמה שספק נשברה לא תולים שלא לאחר שחיטה, ושמא יצא לחוץ אחרי השחיטה. ואילו בתשובת הרשב"א גבי נמצא צפורן של ארי בגבו וספק נכנס ספק מן הכותל תולים להקל].<BR/> | '''יג, יד, טו''' עוסק בספק ספיקא המתהפך- הש"ך עפ"י האגור ועוד מסביר שכדי ספק ספיקא יהיה ספק ספיקא טוב נדרש שכל ספק יעמוד לעצמו, בספר הליכות עולם כתב משל בזה לאחד שספק נגע ספק לא נגע, ספק שרץ ספק צפרדע. והקשה השארית יהודה מדין שליה שהספק אם יש מקצת שליה בלא וולד, ואם יצא שמא לא יצא רובו. ועוד הקשה מהגמ' בגיטין שאם הס"ת נמצא ביד עכו"ם קוראין בו שזה ס"ס. והרי אין פה מתהפך. ותירץ הש"ך שפה אין צורך במתהפך כיוון שהדיון אם יש פה איסור כלל. [ובזה מיישב מדוע בעצם בהמה שספק נשברה לא תולים שלא לאחר שחיטה, ושמא יצא לחוץ אחרי השחיטה. ואילו בתשובת הרשב"א גבי נמצא צפורן של ארי בגבו וספק נכנס ספק מן הכותל תולים להקל].<BR/> | ||
==== הרחבה בנושא ספק ספיקא המתהפך ==== | ==== הרחבה בנושא ספק ספיקא המתהפך ==== | ||
התוס' בכתובות (ט: ד"ה אי) שואל מדוע חתן שטוען פתח פתוח מצא נאמן להפסיד את האישה כתובתה הרי ספק בקי בפ"פ, ועוד שאפי' בקי ספק אונס ספק ברצון? התוס' ישנים בכתובות (ט: אות ב) מביא יש מפרשים שכיוון שלא ניתן להפוך ספק זה אין זה ספק ספיקא. הרמ"ע בתשובה (סימן קכו) מסביר שהסיבה שצריך מתהפך, שאם אינו כן, כמו בספק שנזכר בשאלת התוס' יתכן שהיה צריך לדון על הספק השני ולאסור כיוון שספק דאורייתא לחומרא. | התוס' בכתובות (ט: ד"ה אי) שואל מדוע חתן שטוען פתח פתוח מצא נאמן להפסיד את האישה כתובתה הרי ספק בקי בפ"פ, ועוד שאפי' בקי ספק אונס ספק ברצון? התוס' ישנים בכתובות (ט: אות ב) מביא יש מפרשים שכיוון שלא ניתן להפוך ספק זה אין זה ספק ספיקא. הרמ"ע בתשובה (סימן קכו) מסביר שהסיבה שצריך מתהפך, שאם אינו כן, כמו בספק שנזכר בשאלת התוס' יתכן שהיה צריך לדון על הספק השני ולאסור כיוון שספק דאורייתא לחומרא. | ||
שורה 110: | שורה 98: | ||
הצבי לצדיק אומר שזה גופא מח' ר"א וחכמים ביחס לספק ביאה למקום טומאה, שהסיבה להתיר לפי תוס' בספק ספיקא כיוון שספק אם נכנס לשדה כלל. | הצבי לצדיק אומר שזה גופא מח' ר"א וחכמים ביחס לספק ביאה למקום טומאה, שהסיבה להתיר לפי תוס' בספק ספיקא כיוון שספק אם נכנס לשדה כלל. | ||
להלכה, כותב הפרי מגדים (שפתי דעת אות טו) שבאמת פוסקים שספק ספיקא שאינו מתהפך אינו ספק ספיקא. אך הפר"ח (כללי ספק ספיקא אות יג) הביא ראיות רבות נגד כלל זה של הש"ך וחלק עליו מכח זה. <BR/> | להלכה, כותב הפרי מגדים (שפתי דעת אות טו) שבאמת פוסקים שספק ספיקא שאינו מתהפך אינו ספק ספיקא. אך הפר"ח (כללי ספק ספיקא אות יג) הביא ראיות רבות נגד כלל זה של הש"ך וחלק עליו מכח זה. <BR/> | ||
טז- ספק ספיקא שמותר מהתורה ואסור מדרבנן, ויש ספק דרבנן לקולא – מותר, כגון דגים מלוחים, ספק נמלחו עם הדגים הטמאים, וספק יש בהם שומן. שאפי' בלא שומן אסורים מדרבנן, אך כיוון שיש ספק מותרים. איסור והיתר הארוך ות"ח.<BR/> | '''טז'''- ספק ספיקא שמותר מהתורה ואסור מדרבנן, ויש ספק דרבנן לקולא – מותר, כגון דגים מלוחים, ספק נמלחו עם הדגים הטמאים, וספק יש בהם שומן. שאפי' בלא שומן אסורים מדרבנן, אך כיוון שיש ספק מותרים. איסור והיתר הארוך ות"ח.<BR/> | ||
יז-יח-יט הביא הרב הש"ך דברי האיסור והיתר והתורת חטאת, והתקשה בדבריהם שמשמע בדבריהם שספק דרבנן אינו ניתר אלא בספק ספיקא. (וראה עוד בשפתי דעת אות יז). ולכן ביאר דבריהם כדלקמן: שביחס לגבינות כיוון שיש חשש איסור דאורייתא בגופם, לכן בניגוד לביצת נבילה- שבספיקא אנחנו מתירים ככל ספק דרבנן, בגבינות- ספיקם כוודאי איסור, ולכן כדי להתירם צריך ספק ספיקא. ולא מועיל ביטול ברוב שהרי כיוון שגזרו חכמים נחשב כדבר חשוב שאינו בטל. ומה שהתירו גבי שתי קדירות בסי' קיא- הרי זה משום שהדיון על הקדירה, האם להתירה, ובקדירה יש לומר שאין איסור כלל. משא"כ במקום שוודאי התערב בתערובת ספק טריפה.<BR/> | '''יז-יח-יט''' הביא הרב הש"ך דברי האיסור והיתר והתורת חטאת, והתקשה בדבריהם שמשמע בדבריהם שספק דרבנן אינו ניתר אלא בספק ספיקא. (וראה עוד בשפתי דעת אות יז). ולכן ביאר דבריהם כדלקמן: שביחס לגבינות כיוון שיש חשש איסור דאורייתא בגופם, לכן בניגוד לביצת נבילה- שבספיקא אנחנו מתירים ככל ספק דרבנן, בגבינות- ספיקם כוודאי איסור, ולכן כדי להתירם צריך ספק ספיקא. ולא מועיל ביטול ברוב שהרי כיוון שגזרו חכמים נחשב כדבר חשוב שאינו בטל. ומה שהתירו גבי שתי קדירות בסי' קיא- הרי זה משום שהדיון על הקדירה, האם להתירה, ובקדירה יש לומר שאין איסור כלל. משא"כ במקום שוודאי התערב בתערובת ספק טריפה.<BR/> | ||
גבינות של עכו"ם- מח' – לדעת הש"ך בספק התערבו דינם כאיסור תורה. ולדעת הפר"ח דינם כאיסור דרבנן. ודבריו קשים שהרי באיסור והיתר הארוך לא כ"כ. (שפתי דעת אות יט). <BR/> | גבינות של עכו"ם- מח' – לדעת הש"ך בספק התערבו דינם כאיסור תורה. ולדעת הפר"ח דינם כאיסור דרבנן. ודבריו קשים שהרי באיסור והיתר הארוך לא כ"כ. (שפתי דעת אות יט). <BR/> | ||
כ- כ"ז ספק ספיקא אומרים דווקא במקום שאין חזקת איסור. (והמקור מהגמ' בכל מערבין לה-לו.) אך יש בזה מח' בהבנת דברי הרשב"א האם אומרים ספק ספיקא במקום חזקת איסור ונרחיב בהמשך (באות כז-לב).<BR/> | '''כ- כ"ז''' ספק ספיקא אומרים דווקא במקום שאין חזקת איסור. (והמקור מהגמ' בכל מערבין לה-לו.) אך יש בזה מח' בהבנת דברי הרשב"א האם אומרים ספק ספיקא במקום חזקת איסור ונרחיב בהמשך (באות כז-לב).<BR/> | ||
==== הרחבה בספק דרבנן במקום חזקת איסור ==== | ==== הרחבה בספק דרבנן במקום חזקת איסור ==== | ||
<BR/> | <BR/> | ||
שורה 119: | שורה 107: | ||
כמי פוסקים? הב"י הבין בדעת הרמב"ם שפוסק הלכה כרבי יוסי, וכן סבור הש"ך (כללי ס"ס כ) אך המשנה למלך [מקוות פ"י ה"ו] ועוד אומרים בדעת הרמב"ם שפוסק הלכה כר"מ. וההשלכה של זה האם במקום חזקה ניתן להקל בספק דרבנן. שהש"ך שביאר שהלכה כרבי יוסי ולכן ספק ספיקא במקום חזקה יהיה אסור. וכך למד גם בדברי הרשב"א הקדושים. ואילו לדעת הפרי מגדים [שפתי דעת כ] יהיה ניתן להקל בזה כדעת ר"מ. אלא שבסוף דבריו מסייג שבספק בגוף המעשה כמו ספק אם הונח העירוב במקומו, אזי הספק גרוע וא"א להקל בו. [ראה שו"ע באור"ח שצד-א, ובמשנ"ב שם ס"ק ב] והביא דברי המשנה למלך שהגדיר שאם מסתפקים אם נעשה מעשה להתיר יש להחמיר כמו בטמא בספק אם טבל. אך בברייתא שר"מ הקל הוא וודאי טבל ולא שספק אם טבל כראוי. | כמי פוסקים? הב"י הבין בדעת הרמב"ם שפוסק הלכה כרבי יוסי, וכן סבור הש"ך (כללי ס"ס כ) אך המשנה למלך [מקוות פ"י ה"ו] ועוד אומרים בדעת הרמב"ם שפוסק הלכה כר"מ. וההשלכה של זה האם במקום חזקה ניתן להקל בספק דרבנן. שהש"ך שביאר שהלכה כרבי יוסי ולכן ספק ספיקא במקום חזקה יהיה אסור. וכך למד גם בדברי הרשב"א הקדושים. ואילו לדעת הפרי מגדים [שפתי דעת כ] יהיה ניתן להקל בזה כדעת ר"מ. אלא שבסוף דבריו מסייג שבספק בגוף המעשה כמו ספק אם הונח העירוב במקומו, אזי הספק גרוע וא"א להקל בו. [ראה שו"ע באור"ח שצד-א, ובמשנ"ב שם ס"ק ב] והביא דברי המשנה למלך שהגדיר שאם מסתפקים אם נעשה מעשה להתיר יש להחמיר כמו בטמא בספק אם טבל. אך בברייתא שר"מ הקל הוא וודאי טבל ולא שספק אם טבל כראוי. | ||
עוד בעניין זה, כללי ספק ספיקא אות כא, פרי חדש אות טו. [וראה גם אות ט"ז שמסכים עם הפרי מגדים אות כ] <BR/> | עוד בעניין זה, כללי ספק ספיקא אות כא, פרי חדש אות טו. [וראה גם אות ט"ז שמסכים עם הפרי מגדים אות כ] <BR/> | ||
ט, כא, כב, כג, כד, כה תערובת חד בחד- לא נחשב תערובת, לא בדרבנן, וכ"ש בספק איסור מדאורייתא שהתערב חד בחד כיוון שהוחזק כאן איסור. ועוד שנחשב כגופו של איסור, (איסור והיתר הארוך). אומנם אם התערב חד בתרי – בטל ברוב, וגם לא יתן טעם אם יתערב, מ"מ מחמירים היכן שאין הפסד, אך אם אבד אחד א"צ להחמיר. אומנם בדבר חשוב נחשב כאיסור דאורייתא ולא מועיל אבד אחד מהם.<BR/> | '''ט, כא, כב, כג, כד, כה''' תערובת חד בחד- לא נחשב תערובת, לא בדרבנן, וכ"ש בספק איסור מדאורייתא שהתערב חד בחד כיוון שהוחזק כאן איסור. ועוד שנחשב כגופו של איסור, (איסור והיתר הארוך). אומנם אם התערב חד בתרי – בטל ברוב, וגם לא יתן טעם אם יתערב, מ"מ מחמירים היכן שאין הפסד, אך אם אבד אחד א"צ להחמיר. אומנם בדבר חשוב נחשב כאיסור דאורייתא ולא מועיל אבד אחד מהם.<BR/> | ||
כו- במקום שלא מועיל ביטול בתערובת- אזי גם במקום הפסד מרובה לא מתירים, כיוון שאינו דומה לשתי תערובות.<BR/> | '''כו'''- במקום שלא מועיל ביטול בתערובת- אזי גם במקום הפסד מרובה לא מתירים, כיוון שאינו דומה לשתי תערובות.<BR/> | ||
כז-לב, מח' גדולה נפלה בדברי הרשב"א, האם מתיר ספק ספיקא אפי' במקום שיש חזקת איסור. כגון תרנגולת שנפל ספק בשחיטתה. ומוכיח מדברי רבי יהושע שכמו שמתיר ברוב אפי' במקום חזקה, כ"ש בספק ספיקא שעדיף. ודלא כמשאת בנימין שלמד ברשב"א שאוסר והביא ראיה מהגמ' בחולין, שבשחט בהמות הרבה ונמצאת הסכין פגומה אסורה גם הראשונה, ולא מצרפים את הספיקות, והש"ך דחה ראיותיו ששם הספיקות אינם ספיקות, וגם מה שכתבו ספיקות אינו אלא כספק ספקא. אך למעשה, כיוון שבתשובת הרשב"א נפלו שיבושים אמר הש"ך שלא לסמוך עליה אלא במקרה שנפל ספק שלא מכח השחיטה, כך שהספק אין אתה מעמידו נגד החזקה. ונפק"מ לתערובת חד בחד של חתיכה שנפל ספק בשחיטתה שאוסרים. ואפי' נתערבה לא מועיל אלא במקום ג' ספיקות. ובמשבצות זהב (טו) הביא דברי הט"ז שחולק על הש"ך וסובר שאפי' אלף ספיקות לא מועילים נגד חזקה. ובשפתי דעת אות כח הביא שכדברי הט"ז סוברים המשאת בנימין והמנחת כהן. הט"ז עצמו האריך לחלוק על המשאת בנימין מכח התוס' פרק ד' אחין דף ל- שבספק דרוסה מחיים, אנחנו מעמידים על חזקת אבר מן החי והבהמה אסורה, וא"כ צדק הרמ"א שהביא ראיה לס"ס ביחס לשחיטה. אומנם אח"כ הט"ז מביא דברי הרשב"א, שבאמת החלוקה היא האם הספק ספיקא עומד נגד החזקה, ואז לא אומרים ס"ס, אך אם אינו נגד מותר. (אומנם לדעת המשאת בנימין בכל אופן לא אומרים ס"ס נגד חזקה) ועוד נקודה שחולק שלמשאת בנימין ס"ס מועיל רק נגד חזקה של רב הונא שבהמה בחזקת חייה עומדת ואילו לדעת הט"ז אפי' בחזקה גמורה אומרים ס"ס. ובנקודות הכסף יישב הקושיות, יע"ש.<BR/> | '''כז-לב''', מח' גדולה נפלה בדברי הרשב"א, האם מתיר ספק ספיקא אפי' במקום שיש חזקת איסור. כגון תרנגולת שנפל ספק בשחיטתה. ומוכיח מדברי רבי יהושע שכמו שמתיר ברוב אפי' במקום חזקה, כ"ש בספק ספיקא שעדיף. ודלא כמשאת בנימין שלמד ברשב"א שאוסר והביא ראיה מהגמ' בחולין, שבשחט בהמות הרבה ונמצאת הסכין פגומה אסורה גם הראשונה, ולא מצרפים את הספיקות, והש"ך דחה ראיותיו ששם הספיקות אינם ספיקות, וגם מה שכתבו ספיקות אינו אלא כספק ספקא. אך למעשה, כיוון שבתשובת הרשב"א נפלו שיבושים אמר הש"ך שלא לסמוך עליה אלא במקרה שנפל ספק שלא מכח השחיטה, כך שהספק אין אתה מעמידו נגד החזקה. ונפק"מ לתערובת חד בחד של חתיכה שנפל ספק בשחיטתה שאוסרים. ואפי' נתערבה לא מועיל אלא במקום ג' ספיקות. ובמשבצות זהב (טו) הביא דברי הט"ז שחולק על הש"ך וסובר שאפי' אלף ספיקות לא מועילים נגד חזקה. ובשפתי דעת אות כח הביא שכדברי הט"ז סוברים המשאת בנימין והמנחת כהן. הט"ז עצמו האריך לחלוק על המשאת בנימין מכח התוס' פרק ד' אחין דף ל- שבספק דרוסה מחיים, אנחנו מעמידים על חזקת אבר מן החי והבהמה אסורה, וא"כ צדק הרמ"א שהביא ראיה לס"ס ביחס לשחיטה. אומנם אח"כ הט"ז מביא דברי הרשב"א, שבאמת החלוקה היא האם הספק ספיקא עומד נגד החזקה, ואז לא אומרים ס"ס, אך אם אינו נגד מותר. (אומנם לדעת המשאת בנימין בכל אופן לא אומרים ס"ס נגד חזקה) ועוד נקודה שחולק שלמשאת בנימין ס"ס מועיל רק נגד חזקה של רב הונא שבהמה בחזקת חייה עומדת ואילו לדעת הט"ז אפי' בחזקה גמורה אומרים ס"ס. ובנקודות הכסף יישב הקושיות, יע"ש.<BR/> | ||
לג- במקום שיש לתלות באיסור יותר מההיתר, אין זה נחשב לספק כלל.<BR/> | '''לג'''- במקום שיש לתלות באיסור יותר מההיתר, אין זה נחשב לספק כלל.<BR/> | ||
====ספיקות שאינם שקולים==== | ====ספיקות שאינם שקולים==== | ||
<BR/> | <BR/> |
עריכות