92
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ספק ספיקא"
אין תקציר עריכה
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
צבי אליעזר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
מקורות: זבחים עג.- עד. ביצה ד: פסחים י. טור בית יוסף יורה דעה סי' נט בסופו וסי' קי<BR/> | מקורות: זבחים עג.- עד. ביצה ד: פסחים י. טור בית יוסף יורה דעה סי' נט בסופו וסי' קי<BR/> | ||
==== פתיחה לנושא ==== | ==== פתיחה לנושא ==== | ||
<BR/> | |||
מאמר מעמיק מאת הגאון רב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל: הוא דן בעצם להבין מדוע מקילים בספק ספיקא האם זה מצד שיש פה רוב צדדים להיתר או משום שכיוון שכל מה שאוסרים בספק הוא מדברי חכמים אזי כשמצטרף ספק נוסף, הוא מועיל להתיר. בהמשך שם דן בנקודות נוספות שיובאו בהמשך בעזר ה', ספיקות שאינם שקולים, והבנות מעמיקות של השב שמעתתא ועוד באופנים שונים של הספק ספיקא, ההפניה כאן: #הפניה [[https://www.yeshiva.org.il/midrash/1051]] | מאמר מעמיק מאת הגאון רב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל: הוא דן בעצם להבין מדוע מקילים בספק ספיקא האם זה מצד שיש פה רוב צדדים להיתר או משום שכיוון שכל מה שאוסרים בספק הוא מדברי חכמים אזי כשמצטרף ספק נוסף, הוא מועיל להתיר. בהמשך שם דן בנקודות נוספות שיובאו בהמשך בעזר ה', ספיקות שאינם שקולים, והבנות מעמיקות של השב שמעתתא ועוד באופנים שונים של הספק ספיקא, ההפניה כאן: #הפניה [[https://www.yeshiva.org.il/midrash/1051]] | ||
==== ספק ספיקא מדין רוב או שבזה לא אסרה התורה ==== | ==== ספק ספיקא מדין רוב או שבזה לא אסרה התורה ==== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
לריטב"א שיטה רביעית בביאור הסוגיא, ראשית הוא מגדיר שלדעת כולם כשיש וודאי ביאה, אפי' שתי ספיקות לא יועילו, אלא שנחלקו במקרה שיש ספק ביאה, ורבי אליעזר סובר כיוון שלומדים מסוטה, א"כ דווקא כמו סוטה שיש וודאי ביאה למקום אך כשיש ספק, שוב אין בזה איסור. וחכמים חולקים כיוון שבסוטה זה מהותי שצריך וודאי ביאה, דאחרת מדוע יש לאוסרה. משא"כ במקום שהוחזקה טומאה, שוב אפי' יש ביאה למקום יותר כללי, לכלל הבקעה ולא לשדה הספיציפי, אין זה משנה, כיוון שסוף סוף יש ביאה למקום. ומה שהגמ' מדמה פתיחת חביות לספק ביאה, הרי זה מוסכם גם לר"א וגם לחכמים. כיוון שאם פתחו חביות רבות אזי הספק שיהיה איסור הוא קלוש ונחשב לרבי אליעזר כספק ביאה, ולחכמים כספק ספיקא. <BR/> | לריטב"א שיטה רביעית בביאור הסוגיא, ראשית הוא מגדיר שלדעת כולם כשיש וודאי ביאה, אפי' שתי ספיקות לא יועילו, אלא שנחלקו במקרה שיש ספק ביאה, ורבי אליעזר סובר כיוון שלומדים מסוטה, א"כ דווקא כמו סוטה שיש וודאי ביאה למקום אך כשיש ספק, שוב אין בזה איסור. וחכמים חולקים כיוון שבסוטה זה מהותי שצריך וודאי ביאה, דאחרת מדוע יש לאוסרה. משא"כ במקום שהוחזקה טומאה, שוב אפי' יש ביאה למקום יותר כללי, לכלל הבקעה ולא לשדה הספיציפי, אין זה משנה, כיוון שסוף סוף יש ביאה למקום. ומה שהגמ' מדמה פתיחת חביות לספק ביאה, הרי זה מוסכם גם לר"א וגם לחכמים. כיוון שאם פתחו חביות רבות אזי הספק שיהיה איסור הוא קלוש ונחשב לרבי אליעזר כספק ביאה, ולחכמים כספק ספיקא. <BR/> | ||
=== הסוגיא בביצה=== | === הסוגיא בביצה=== | ||
==== | ==== ספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין ==== | ||
<BR/> | <BR/> | ||
'''בגמ' במסכת ביצה''' הובאה ברייתא(ג:): "אחד ביצה שנולדה בשבת ואחד ביצה שנולדה ביום טוב אין מטלטלין אותה לא לכסות בה את הכלי ולא לסמוך בה כרעי המטה אבל כופה עליה את הכלי בשביל שלא תשבר וספיקא אסורה ואם נתערבה באלף כולן אסורות". הטעם של הברייתא שהביצה אוסרת באלף הוא משום שיש לה מתירין לאכלה לאחר יו"ט, ודבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטל. <BR/> | '''בגמ' במסכת ביצה''' הובאה ברייתא(ג:): "אחד ביצה שנולדה בשבת ואחד ביצה שנולדה ביום טוב אין מטלטלין אותה לא לכסות בה את הכלי ולא לסמוך בה כרעי המטה אבל כופה עליה את הכלי בשביל שלא תשבר וספיקא אסורה ואם נתערבה באלף כולן אסורות". הטעם של הברייתא שהביצה אוסרת באלף הוא משום שיש לה מתירין לאכלה לאחר יו"ט, ודבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטל. <BR/> | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
==== אכילה מהתערובת השניה ==== | ==== אכילה מהתערובת השניה ==== | ||
<BR/> | <BR/> | ||
'''בגמ' בזבחים''' (עד.) אומר רב שטבעת של עבודה זרה שנתערבה במאה טבעות ואח"כ נחלקה התערובת לשניים – התערובת עם רוב הטבעות, תוחזק כמי שיש בה האיסור ואם תחזור ותיפול לתערובת אחרת תאסרנה אך התערובת עם מיעוט הטבעות לא תאסור, ושמואל חולק . והגמ' בהמשך תולה את מחלוקתם במח' תנאים. <BR/> | '''בגמ' בזבחים''' (עד.) אומר רב שטבעת של עבודה זרה שנתערבה במאה טבעות ואח"כ נחלקה התערובת לשניים – התערובת עם רוב הטבעות, תוחזק כמי שיש בה האיסור ואם תחזור ותיפול לתערובת אחרת תאסרנה אך התערובת עם מיעוט הטבעות לא תאסור, ושמואל חולק . והגמ' בהמשך תולה את מחלוקתם במח' תנאים. <BR/> | ||
נחלקו התנאים- בדבר איסורים חשובים כמו רימוני באדן שהתערבו האם יש להם ביטול או לא. לדעת רבי יהודה אין להם ביטול ור' שמעון סובר שיש להם ביטול, אלא שבהבנת דברי ר"ש נפלה מח' ראשונים האם גורסים בדבריו "מריבוא לשלשה ומשלושה למקום אחר מותר" ואז הפי' '''לרש"י''' הוא שאיסור שנפל לשלוש פירות ומהשלושה לתערובת שלישית ניתן לאכול גם מהתערובת השניה, וגם מהתערובת השלישית. אך לפי דעת '''התוס'''' ניתן לאכול רק מהתערובת השלישית בבת אחת כיוון שבתערובת הזאת הכל כבר מותר אך בתערובת השניה אסור לאכול בבת אחת כיוון שאם יאכלם בבת אחת יתבטל הספק ספיקא ולכן יש לאסרם בבת אחת. רש"י גם מסכים שאם המועטים התערבו בתערובת אחרת אין לאכלם בבת אחת כיוון שהספק ספיקא צריך להתבסס על שמא האיסור לא הוא שנפל לכאן. חשוב לציין שהגר"א (יורה דעה קי ס"ק י) ביאר שיטת רש"י שכדי להתיר ספק ספיקא צריך שיפרוש אחד אחרי התערבות בתערובת השניה <BR/> | נחלקו התנאים- בדבר איסורים חשובים כמו רימוני באדן שהתערבו האם יש להם ביטול או לא. לדעת רבי יהודה אין להם ביטול ור' שמעון סובר שיש להם ביטול, אלא שבהבנת דברי ר"ש נפלה מח' ראשונים האם גורסים בדבריו "מריבוא לשלשה ומשלושה למקום אחר מותר" ואז הפי' '''לרש"י''' הוא שאיסור שנפל לשלוש פירות ומהשלושה לתערובת שלישית ניתן לאכול גם מהתערובת השניה, וגם מהתערובת השלישית. אך לפי דעת '''התוס'''' ניתן לאכול רק מהתערובת השלישית בבת אחת כיוון שבתערובת הזאת הכל כבר מותר אך בתערובת השניה אסור לאכול בבת אחת כיוון שאם יאכלם בבת אחת יתבטל הספק ספיקא ולכן יש לאסרם בבת אחת. רש"י גם מסכים שאם המועטים התערבו בתערובת אחרת אין לאכלם בבת אחת כיוון שהספק ספיקא צריך להתבסס על שמא האיסור לא הוא שנפל לכאן. חשוב לציין שהגר"א (יורה דעה קי ס"ק י) ביאר שיטת רש"י שכדי להתיר ספק ספיקא צריך שיפרוש אחד אחרי התערבות בתערובת השניה <BR/> | ||
| שורה 141: | שורה 140: | ||
<BR/> | <BR/> | ||
'''ספק ספיקא לקיום מצווה:''' ראה בספר 'מקראי קודש' לרב הררי שליט"א בעמ' 33 מה שדן בדברי הביכורי יעקב שאומר- שמי שרוצה להחמיר לקיים מצוות עשה מהתורה של נטילת לולב במקום המקדש, אין לו להחמיר אלא במקומות הידועים שהתקדשו בקדושת ירושלים ובינהם: מקום המקדש וסביב לו קברי מלכי בית דוד בציון וקבר חולדה הנביאה, אבל במקומות המסופקים יש להקל מספק ספיקא- שמא לא נתקדשו, ושמא הלכה כראב"ד שקדושת ירושלים בטלה לאחר החורבן. ותמה הביכורי יעקב מדוע שאר האחרונים לא העירו כן. <BR/> | '''ספק ספיקא לקיום מצווה:''' ראה בספר 'מקראי קודש' לרב הררי שליט"א בעמ' 33 מה שדן בדברי הביכורי יעקב שאומר- שמי שרוצה להחמיר לקיים מצוות עשה מהתורה של נטילת לולב במקום המקדש, אין לו להחמיר אלא במקומות הידועים שהתקדשו בקדושת ירושלים ובינהם: מקום המקדש וסביב לו קברי מלכי בית דוד בציון וקבר חולדה הנביאה, אבל במקומות המסופקים יש להקל מספק ספיקא- שמא לא נתקדשו, ושמא הלכה כראב"ד שקדושת ירושלים בטלה לאחר החורבן. ותמה הביכורי יעקב מדוע שאר האחרונים לא העירו כן. <BR/> | ||
הפרי מגדים בספרו שושנת העמקים (כלל יא, מהווה מקבוץ חידושים מספרו הגינת וורדים): מחלק את כל הספיקות לשמונה חלקים: שם המקרה, שם המציאות, שם הרגיל, שם הכמות, ספק פלוגתא, ספק בעיא דלא אפשטא, ספק עדים, ספק עד אחד. ונביא בקצרה מתוך ביאורו שם:<BR/> | === חלוקה נוספת של הספיקות === | ||
הפרי מגדים בספרו שושנת העמקים | |||
#הפניה [[https://www.hebrewbooks.org/41294]] | |||
(כלל יא, מהווה מקבוץ חידושים מספרו הגינת וורדים): מחלק את כל הספיקות לשמונה חלקים: שם המקרה, שם המציאות, שם הרגיל, שם הכמות, ספק פלוגתא, ספק בעיא דלא אפשטא, ספק עדים, ספק עד אחד. ונביא בקצרה מתוך ביאורו שם:<BR/> | |||
א.ספק המקרה- הכוונה שאכל חתיכה ספק חלב וספק שומן. או שספק נפל איסור לתבשיל ספק לא נפל. במקרים הללו באופן שאין חזקה, לדעת הרמב"ם והראב"ד האיסור מדרבנן כיוון שמהתורה הספיקות מותרים [למעט מקרה שניכר האיסור- איקבע איסורא, כמו אשתו ואחותו עמו בבית, בא על אחת מהן ואינו יודע איזו היא]. ולרשב"א ותוס' משמע שהספיקות הללו אסורים מהתורה. והנפקא מינא לחולה שיש בו סכנה ועוד. | א.ספק המקרה- הכוונה שאכל חתיכה ספק חלב וספק שומן. או שספק נפל איסור לתבשיל ספק לא נפל. במקרים הללו באופן שאין חזקה, לדעת הרמב"ם והראב"ד האיסור מדרבנן כיוון שמהתורה הספיקות מותרים [למעט מקרה שניכר האיסור- איקבע איסורא, כמו אשתו ואחותו עמו בבית, בא על אחת מהן ואינו יודע איזו היא]. ולרשב"א ותוס' משמע שהספיקות הללו אסורים מהתורה. והנפקא מינא לחולה שיש בו סכנה ועוד. | ||
[ספק ספיקא באיסור דאורייתא נגד חזקה- מסתפק אם לוקה, שהרי הרשב"א כתב שחזקה עדיפא מרוב, אך לא הכריע. והראה שם עוד הדין בספק ספיקא דרבנן נגד חזקה, יע"ש]<BR/> | [ספק ספיקא באיסור דאורייתא נגד חזקה- מסתפק אם לוקה, שהרי הרשב"א כתב שחזקה עדיפא מרוב, אך לא הכריע. והראה שם עוד הדין בספק ספיקא דרבנן נגד חזקה, יע"ש]<BR/> | ||