הבדלים בין גרסאות בדף "ספק ספיקא"

נוספו 1,668 בתים ,  02:46, 3 בנובמבר 2021
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{תחרות כתיבה}}
מקורות: זבחים עג.- עד. ביצה ד: טור בית יוסף יורה דעה סי' קי
מקורות: זבחים עג.- עד. ביצה ד: פסחים י. טור בית יוסף יורה דעה סי' קי
=== מקור הדין ===
=== מקור הדין ===
#הפניה [[
פתיחה לנושא מאת הגאון רב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל #הפניה [[https://www.yeshiva.org.il/midrash/1051]]
#הפניה [[https://www.yeshiva.org.il/midrash/1051]]
]]
=== מבואות לסוגיית ספק ספיקא ===
=== מבואות לסוגיית ספק ספיקא ===
==== א. מח' הראשונים בדעת רבי אליעזר וחכמים ====
==== א. מח' הראשונים בדעת רבי אליעזר וחכמים ====
שורה 15: שורה 13:
ובתוס' בב"ב יש הרחבה לדעת ר"ת והוא מסביר שבעצם מדינא כל הספיקות מותרים- כיוון שיש חזקה אלא שלמדנו מסוטה לטמא א"כ אפי' בכמה ספיקות יש לטמא לפי חכמים, ור"א חולק, שסובר שמה שהתחדש בסוטה זה דווקא ספק אחד ואין לך בו אלא חידושו.<BR/>
ובתוס' בב"ב יש הרחבה לדעת ר"ת והוא מסביר שבעצם מדינא כל הספיקות מותרים- כיוון שיש חזקה אלא שלמדנו מסוטה לטמא א"כ אפי' בכמה ספיקות יש לטמא לפי חכמים, ור"א חולק, שסובר שמה שהתחדש בסוטה זה דווקא ספק אחד ואין לך בו אלא חידושו.<BR/>
לרשב"ם יש פה שיטה שלישית וכמו שעמד עליה בריטב"א בב"ב (נה: ד"ה טומאה מה היא) שבאמת גם חכמים מודים שבשתי ספיקות טהור אלא שבמקרה של בקעה הם מחשיבים זאת כספק אחד, כיוון שבסך הכל יש פה בקעה אחת. ושאלה אם נכנס ואם נגע זה בעצם ספק אחד. וע"ז הקשה הריטב"א מהמשנה בטהרות שמפורש בה שחכמים מטמאים אפי' בכמה ספיקות? והיאך אומר הרשב"ם שכו"ע מודים בספק ספיקא? <BR/>
לרשב"ם יש פה שיטה שלישית וכמו שעמד עליה בריטב"א בב"ב (נה: ד"ה טומאה מה היא) שבאמת גם חכמים מודים שבשתי ספיקות טהור אלא שבמקרה של בקעה הם מחשיבים זאת כספק אחד, כיוון שבסך הכל יש פה בקעה אחת. ושאלה אם נכנס ואם נגע זה בעצם ספק אחד. וע"ז הקשה הריטב"א מהמשנה בטהרות שמפורש בה שחכמים מטמאים אפי' בכמה ספיקות? והיאך אומר הרשב"ם שכו"ע מודים בספק ספיקא? <BR/>
לריטב"א שיטה רביעית בביאור הסוגיא, הוא סובר שהספיקות אינם שווים אלא יש ספק מסוג כזה שהסיכוי שיהיה איסור הוא קלוש, וזה גופא ספק ביאה שרבי אליעזר מתיר. (וכך סובר גם הרמב"ן) וכך מוכח גם מהסוגיא בעבודה זרה שרואים שם (עד:) שבהגדרה ספק ביאה הוא ספק קל. <BR/>
לריטב"א שיטה רביעית בביאור הסוגיא, ראשית הוא מגדיר שלדעת כולם כשיש וודאי ביאה, אפי' שתי ספיקות לא יועילו, אלא שנחלקו במקרה שיש ספק ביאה, ורבי אליעזר סובר כיוון שלומדים מסוטה, א"כ דווקא כמו סוטה שיש וודאי ביאה למקום אך כשיש ספק, שוב אין בזה איסור. וחכמים חולקים כיוון שבסוטה זה מהותי שצריך וודאי ביאה, דאחרת מדוע יש לאסורה. משא"כ במקום שהוחזקה טומאה, שוב אפי' יש ביאה למקום יותר כללי, לכלל הבקעה ולא לשדה הספיציפי, אין זה משנה, כיוון שסוף סוף יש ביאה למקום. ומה שהגמ' מדמה פתיחת חביות לספק ביאה, הרי זה מוסכם גם לר"א וגם לחכמים. כיוון שאם פתחו חביות רבות אזי הספק שיהיה איסור הוא קלוש ונחשב לרבי אליעזר כספק ביאה, ולחכמים כספק ספיקא. <BR/>
 
 
 
 
 
==== ב. יסוד ספק ספיקא בדברי האחרונים ====
==== ב. יסוד ספק ספיקא בדברי האחרונים ====
<BR/>
<BR/>
שורה 111: שורה 114:
לה- במקום שניתן לברר- לדעת הרמ"א אין צריך לברר, אבל הרשב"א כתב שיש לברר, וכן משמע מהגמ' בזבחים שבמקום שהתערב טריפה בבהמות, אומרת הגמ' שיבדוק ולא מתירים מכח ספק ספיקה, ומשם מוכיח הש"ך שבמקום ששייך לבדוק, יש לכתחילה לבדוק, אך בדיעבד אין לחוש. ועוד שבספר התרומה כתבו שרואה דם מחמת תשמיש מותרת בלא בדיקת שפופרת –נמצא שמתירים אפי' בלא בדיקה.<BR/>
לה- במקום שניתן לברר- לדעת הרמ"א אין צריך לברר, אבל הרשב"א כתב שיש לברר, וכן משמע מהגמ' בזבחים שבמקום שהתערב טריפה בבהמות, אומרת הגמ' שיבדוק ולא מתירים מכח ספק ספיקה, ומשם מוכיח הש"ך שבמקום ששייך לבדוק, יש לכתחילה לבדוק, אך בדיעבד אין לחוש. ועוד שבספר התרומה כתבו שרואה דם מחמת תשמיש מותרת בלא בדיקת שפופרת –נמצא שמתירים אפי' בלא בדיקה.<BR/>


לו- הש"ך מביא בשם תשובות מנחם עזריה שמי שרוצה להורות להקל- צריך לבדוק היטב כדי שלא חלילה יכשל באיסור דאורייתא. ובתשובת רבינו ברוך הביא מרדכי שאין לעשות מעשה לכתחילה להתיר כיוון שמצאנו בכמה מקומות שהחמירו בספק ספיקא כמו בבכורות ספק זכר פסק נקיבה ואפי' זכר שמא ימצא אינו סריס. ואפי' בדרבנן מצאנו מקומות שהחמירו בספק ספיקא.
לו- הש"ך מביא בשם תשובות מנחם עזריה שמי שרוצה להורות להקל- צריך לבדוק היטב כדי שלא חלילה יכשל באיסור דאורייתא. ובתשובת רבינו ברוך הביא מרדכי שאין לעשות מעשה לכתחילה להתיר כיוון שמצאנו בכמה מקומות שהחמירו בספק ספיקא כמו בבכורות ספק זכר פסק נקיבה ואפי' זכר שמא ימצא אינו סריס. ואפי' בדרבנן מצאנו מקומות שהחמירו בספק ספיקא.<BR/>
 
=== הפניות ===<BR/>
:
שיעור לסיכום הנושא: #הפניה [[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=9700]]<BR/>
ספק ספיקא בשביעית:#הפניה [[https://din.org.il/2014/10/18/%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%99%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%98-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3/]]<BR/>


הפניות:
=== מקורות נוספים: ===<BR/>
שיעור לסיכום הנושא: #הפניה [[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=9700]]
'''ספק ספיקא לקיום מצווה:''' ראה בספר 'מקראי קודש' לרב הררי שליט"א בעמ' 33 מה שדן בדברי הביכורי יעקב שאומר- שמי שרוצה להחמיר לקיים מצוות עשה מהתורה של נטילת לולב במקום המקדש, אין לו להחמיר אלא במקומות הידועים שהתקדשו בקדושת ירושלים ובינהם: מקום המקדש וסביב לו קברי מלכי בית דוד בציון וקבר חולדה הנביאה, אבל במקומות המסופקים יש להקל מספק ספיקא- שמא לא נתקדשו, ושמא הלכה כראב"ד שקדושת ירושלים בטלה לאחר החורבן. ותמה הביכורי יעקב מדוע שאר האחרונים לא העירו כן. <BR/>
ספק ספיקא בשביעית:#הפניה [[https://din.org.il/2014/10/18/%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%99%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%98-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3/]]
92

עריכות