הבדלים בין גרסאות בדף "ספק הינוח וודאי הינוח"

אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
'''2.''' מה איכות שימור החפץ במקום מציאתו.  
'''2.''' מה איכות שימור החפץ במקום מציאתו.  
'''3.''' האם יש בחפץ סימן.
'''3.''' האם יש בחפץ סימן.


== מצא כלי באשפה ==  
== מצא כלי באשפה ==  
בסיפא של '''המשנה''' "מצא כלי באשפה אם מכוסה לא יגע בו, אם מגולה נוטל ומכריז". נקדים ונדון תחילה דווקא בסיפא של המשנה, כיוון שהמצב המדובר פחות מורכב ועל כן יש להתחיל ולהתבונן מן המצב הפשוט יותר. ההבנה הפשוטה היא שמדובר בכלים שאין דרכם להיות מופקרים באשפה, וכמו"כ שיש בהם סימן, שהרי אם יש בהם סימן יטול ויכריז (ולאו דווקא למ"ד מקום הוי סימן).</br>
בסיפא של '''המשנה''' "מצא כלי באשפה אם מכוסה לא יגע בו, אם מגולה נוטל ומכריז". נקדים ונדון תחילה דווקא בסיפא של המשנה, כיוון שהמצב המדובר פחות מורכב ועל כן יש להתחיל ולהתבונן מן המצב הפשוט יותר. ההבנה הפשוטה היא שמדובר בכלים שאין דרכם להיות מופקרים באשפה, וכמו"כ שיש בהם סימן, שהרי אם יש בהם סימן יטול ויכריז (ולאו דווקא למ"ד מקום הוי סימן).</br>
'''הגמרא''' מקשה סתירה בין האמור במשנתנו לבין האמור בברייתא, במשנה הדין בכלי מכוסה שלא יגע, ואילו בברייתא הדין שיטול ויכריז, ומביאה שני יישובים לסתירה, בשם רב זביד ובשם רב פפא, באופן פשוט נראה שהמח' היא בפרשנות הברייתא, אך אין מח' לדינא, כ"כ במפורש '''הרא"ש''' (בבא מציעא ב', ח'). למסקנת הדברים יוצא כך:</br>
'''הגמרא''' מקשה סתירה בין האמור במשנתנו לבין האמור בברייתא, במשנה הדין בכלי מכוסה שלא יגע, ואילו בברייתא הדין שיטול ויכריז, ומביאה שני יישובים לסתירה, בשם רב זביד ובשם רב פפא, באופן פשוט נראה שהמח' היא בפרשנות הברייתא, אך אין מח' לדינא, כ"כ במפורש '''הרא"ש''' (בבא מציעא ב', ח'). למסקנת הדברים יוצא כך:</br>
  כלים קטנים, ואפילו מכוסים- יטול ויכריז (פרשנות הברייתא אליבא דרב זביד).</br>
כלים קטנים, ואפילו מכוסים- יטול ויכריז (פרשנות הברייתא אליבא דרב זביד).</br>
  כלים גדולים ומגולים- נוטל ומכריז (דברי המשנה לכו"ע).</br>
כלים גדולים ומגולים- נוטל ומכריז (דברי המשנה לכו"ע).</br>
  כלים גדולים מכוסים, באשפה העשויה להיפנות- אבידה מדעת.</br>
כלים גדולים מכוסים, באשפה העשויה להיפנות- אבידה מדעת.</br>
                  באשפה שאינה עשויה להיפנות - לא יגע (דברי המשנה לכו"ע). </br>
                באשפה שאינה עשויה להיפנות - לא יגע (דברי המשנה לכו"ע). </br>
                  באשפה שאינה עשויה להיפנות ונמלך עליה לפנותה- יטול ויכריז (פרשנות הברייתא אליבא דרב פפא).</br>
                באשפה שאינה עשויה להיפנות ונמלך עליה לפנותה- יטול ויכריז (פרשנות הברייתא אליבא דרב פפא).</br>
מדברי המשנה עולה שכלי גדול המכוסה באשפה לא יגע בו, אפילו שיש סימן. ביחס לשאר הנתונים נראה באופן פשוט שמדובר במקום בו החפץ משתמר, שבאשפה ישנה ייתכנות די נמוכה שידי זרים תבואנה ליטול החפץ, כ"כ '''התוס'''' (בבא מציעא כה, ב תוד"ה "אחר הגפה"). ביחס לשאלה האם החפץ הונח שם או נפל או שיש ספק בכך נחלקו הראשונים- '''רש"י''' (בבא מציעא כה, ב ד"ה "כובי וכסי"), '''הריטב"א''' (שם, ד"ה "מתני'. מצא אחר הגפה", '''והרא"ש''' (ס"ס ח') כתבו שמדובר בהטמנה מדעת, שמסתבר להניח שדרך אנשים להצניע באשפה. מנגד '''הר"ן''' (שם. ד"ה "ולהוי קשר סימן") כותב שהמציאות של כלי מכוסה באשפה הוי ספק הינוח, כך משמע גם '''ברמב"ן'''(שם. ד"ה ולהכי נקט", בסוף דבריו), '''בתוס'''' (שם. תוד"ה "ואם" בסופו) '''ובתורא"ש''' (שם. ד"ה "אי שקיל") בתירוצו השני.</br>
מדברי המשנה עולה שכלי גדול המכוסה באשפה לא יגע בו, אפילו שיש סימן. ביחס לשאר הנתונים נראה באופן פשוט שמדובר במקום בו החפץ משתמר, שבאשפה ישנה ייתכנות די נמוכה שידי זרים תבואנה ליטול החפץ, כ"כ '''התוס'''' (בבא מציעא כה, ב תוד"ה "אחר הגפה"). ביחס לשאלה האם החפץ הונח שם או נפל או שיש ספק בכך נחלקו הראשונים- '''רש"י''' (בבא מציעא כה, ב ד"ה "כובי וכסי"), '''הריטב"א''' (שם, ד"ה "מתני'. מצא אחר הגפה", '''והרא"ש''' (ס"ס ח') כתבו שמדובר בהטמנה מדעת, שמסתבר להניח שדרך אנשים להצניע באשפה. מנגד '''הר"ן''' (שם. ד"ה "ולהוי קשר סימן") כותב שהמציאות של כלי מכוסה באשפה הוי ספק הינוח, כך משמע גם '''ברמב"ן'''(שם. ד"ה ולהכי נקט", בסוף דבריו), '''בתוס'''' (שם. תוד"ה "ואם" בסופו) '''ובתורא"ש''' (שם. ד"ה "אי שקיל") בתירוצו השני.</br>
מכל האמור עולה כי במציאות הנ"ל הממון לא מוגדר כאבידה שאדם חייב להשיבה, וודאי למ"ד שהוצנעה שם, ואף למ"ד שהוי ספק הינוח, והשיטות תתבארנה להלן.
מכל האמור עולה כי במציאות הנ"ל הממון לא מוגדר כאבידה שאדם חייב להשיבה, וודאי למ"ד שהוצנעה שם, ואף למ"ד שהוי ספק הינוח, והשיטות תתבארנה להלן.
32

עריכות