32
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ספק הינוח וודאי הינוח"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== הקדמה == | == הקדמה == | ||
עד לסוגיא זו דנה '''הגמרא''' במשניות העוסקות בדין אבידות שסתמן ייאוש והדין הרי אלו שלו, ובאבידות שיש בהן סימן ואין הבעלים מתייאשים מהן. '''המשנה''' בה נעסוק מחדשת דין נוסף בהלכות השבת אבידה - 'לא יגע'. בטרם נבוא להתבונן בפרטי הסוגיות נדגיש כי ישנם שלושה עניינים שצריכים לברר ע"מ להגדיר את המצב שלפנינו ולהגיע להכרעה- | עד לסוגיא זו דנה '''הגמרא''' במשניות העוסקות בדין אבידות שסתמן ייאוש והדין הרי אלו שלו, ובאבידות שיש בהן סימן ואין הבעלים מתייאשים מהן. '''המשנה''' בה נעסוק מחדשת דין נוסף בהלכות השבת אבידה - 'לא יגע'. בטרם נבוא להתבונן בפרטי הסוגיות נדגיש כי ישנם שלושה עניינים שצריכים לברר ע"מ להגדיר את המצב שלפנינו ולהגיע להכרעה- </br> | ||
'''1.''' האם החפץ מצוי בצורת הנחה או נפילה. | '''1.''' האם החפץ מצוי בצורת הנחה או נפילה. | ||
'''2.''' מה איכות שימור החפץ במקום מציאתו. | '''2.''' מה איכות שימור החפץ במקום מציאתו. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== מצא כלי באשפה == | == מצא כלי באשפה == | ||
בסיפא של '''המשנה''' "מצא כלי באשפה אם מכוסה לא יגע בו, אם מגולה נוטל ומכריז". נקדים ונדון תחילה דווקא בסיפא של המשנה, כיוון שהמצב המדובר פחות מורכב ועל כן יש להתחיל ולהתבונן מן המצב הפשוט יותר. ההבנה הפשוטה היא שמדובר בכלים שאין דרכם להיות מופקרים באשפה, וכמו"כ שיש בהם סימן, שהרי אם יש בהם סימן יטול ויכריז (ולאו דווקא למ"ד מקום הוי סימן).</br> | בסיפא של '''המשנה''' "מצא כלי באשפה אם מכוסה לא יגע בו, אם מגולה נוטל ומכריז". נקדים ונדון תחילה דווקא בסיפא של המשנה, כיוון שהמצב המדובר פחות מורכב ועל כן יש להתחיל ולהתבונן מן המצב הפשוט יותר. ההבנה הפשוטה היא שמדובר בכלים שאין דרכם להיות מופקרים באשפה, וכמו"כ שיש בהם סימן, שהרי אם יש בהם סימן יטול ויכריז (ולאו דווקא למ"ד מקום הוי סימן).</br> | ||
'''הגמרא''' מקשה סתירה בין האמור במשנתנו לבין האמור בברייתא, במשנה הדין בכלי מכוסה שלא יגע, ואילו בברייתא הדין שיטול ויכריז, ומביאה שני יישובים לסתירה, בשם רב זביד ובשם רב פפא, באופן פשוט נראה שהמח' היא בפרשנות הברייתא, אך אין מח' לדינא, כ"כ במפורש '''הרא"ש''' (בבא מציעא ב', ח'). למסקנת הדברים יוצא כך:</br> | '''הגמרא''' מקשה סתירה בין האמור במשנתנו לבין האמור בברייתא, במשנה הדין בכלי מכוסה שלא יגע, ואילו בברייתא הדין שיטול ויכריז, ומביאה שני יישובים לסתירה, בשם רב זביד ובשם רב פפא, באופן פשוט נראה שהמח' היא בפרשנות הברייתא, אך אין מח' לדינא, כ"כ במפורש '''הרא"ש''' (בבא מציעא ב', ח'). למסקנת הדברים יוצא כך:</br> | ||