הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"

'''סמיכת גאולה לתפילה''' היא סוגיה העוסקת בחובת סמיכת ברכת 'גאל ישראל' לתפילת עמידה.

==הצגת הסוגיה==

<BR />עוד מבואר שם בגמרא שמחלוקת ר' יוחנן וריב"ל היא גם בסברה וגם בפסוק.

<BR />בסברה - לדעת ר' יוחנן אף שעיקר הגאולה היתה בבוקר, מ"מ כיון שהגאולה התחילה מבערב, גם בערבית יש לסמוך גאולה לתפילה. ואילו ריב"ל סובר שכיון שעיקר הגאולה היתה בבוקר, אין צורך לסמוך גאולה לתפילה בערב.

=== להלכה ===

הגמרא אומרת שהברייתא המובאת בתחילת הגמרא ש[[סוף זמן קריאת שמע של ערבית|תיקנו חכמים לקרוא קריאת שמע קודם חצות]] כדי ש[[אכילה או עיסוק במלאכה סמוך לזמן קריאת שמע|לא יבוא אדם לאכול ולשתות ולישן כל הלילה]], יש בה ראיה לדברי ר' יוחנן, שכן בהמשך הברייתא כתוב, שאדם צריך להיכנס לבית הכנסת, לקרוא או לשנות, ו'''לקרוא קריאת שמע ולהתפלל'''. מבואר להדיא שקריאת שמע היא קודם תפילה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה דאמר) בשם '''רב האי גאון''' שהלכה כאן כר' יוחנן, ויש לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם תפילת עמידה, וכן אין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתפילה.

<BR />גם ב'''שיטה מקובצת''' (ד ב ד"ה כיון) כתב שהלכה כר' יוחנן מכח הברייתא המסייעתו. וב'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) הביא שרוב הפוסקים הכריעו כר' יוחנן, אולם יש שפוסקים כריב"ל (וכנראה כוונתו לרב עמרם גאון) ולשיטתם אין צורך לסמוך גאולה לתפילה, ואף מותר לשיח בין סוף ברכת קריאת שמע לעמידה אפילו שהאידנא תפילת ערבית חובה. אבל המאירי עצמו הכריע כדעת רוב הפוסקים.

== סמיכת גאולה לתפילה בשחרית ==

אמנם מכמה גמרות מבואר לכאורה שאין זו חובה אלא מעלה. כן משמע להלן ב'''גמרא''' (ט ב) שכל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום כולו, וגם מסופר על ר' ברונא שפעם סמך גאולה לתפילה ולא פסק מפיו החיוך כל היום כולו. וכן ש[[ותיקין היו היו גומרים קריאת שמע של שחרית עם הנץ החמה]] כדי לסמוך גאולה לתפילה.

== מנהג אמירת 'יראו עינינו' וברכת 'המולך בכבודו' ==

{{סוגיה מורחבת|יראו עינינו}}

<BR />ב'''רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש לשאול) כתב שבתחילה היו אומרים אותו במקום ערבית כיון שתפילת ערבית רשות, אך גם אחר כך כשקבעוה חובה, נשאר הדבר כמו מנהג הראשון, ולא חשיב הפסקה כיון שמעיקרא קבעו את תפילה ערבית אדעתא דהכי. וכעין זה כתב ה'''רא"ש''' בפסקים (א ה) ובתשובה (ד ו). <BR/>

ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה וסמיכת) כתב שסומכים לומר אותה מפני שברכה זו נתקנה במקום תפילה, שיש בה י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות, וכיון שתפילה היא, הרי היא אחת עם תפילת עמידה ולא הוי הפסק. וב'''אבודרהם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=104 (סדר תפילת ערבית ד"ה וכתב אבן הירחי)] אחר שהביא דעות האומרים שלא לאמרה מפני חשש הפסק, כתב שכבר נהגו לאומרו ומנהג אבותינו תורה.

== אמירת קדיש לפני תפילת עמידה של ערבית ==

בראשונים מבואר שמלבד אמירת 'השכיבנו' ו'יראו עינינו' נהגו לומר גם קדיש אחר ברכות קריאת שמע, וכן המנהג כיום בכל תפוצות ישראל. והטעם שזה אינו מהווה הפסק בין גאולה לתפילה, מבואר ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ב ב ד"ה ויש) שהוא חלק מתקנת 'יראו עינינו' וי"ח אזכרות שהיו אומרים במקום תפילת עמידה, והיו אומרים קדיש בסיום התפילה ויוצאים. וכן הוא ב'''רא"ש''' בפסקים (ברכות א ה) ובתשובות (ד ו), וב'''אבודרהם''' (תפילת ערבית ד"ה ברוך) בשם בעל המנהגות.

== אמירת פסוקי 'ושמרו בני ישראל ו'אלה מועדי ה' מקראי קודש' ==

== עניית 'אמן' אחר ברכת 'גאל ישראל' קודם התפילה ==

גם דעת ה'''מאירי''' (ד ב ד"ה אף על פי שיש) שצריך לענות 'אמן' אחר ברכת גאל ישראל בשחרית, ואחר ברכת 'השכיבנו' בערבית, כדין כל ברכה שעונה אחריה אמן, ואין בדבר הפסק בין גאולה לתפילה.

== הכרזת דברים שהם צורך התפילה ==

<BR/>ה'''מהרש"ל''' בהגהותיו (טור רלז) כתב על דברי הרשב"א שלא נהירא שהרי קבעו תפילת ערבית לחובה, ואף אם רשות היא, צריך להיזהר שלא להפסיק בשום דבר. לכן העצה היא שהשמש יקדים תפילתו מעט, שיגיע ליעלה ויבוא קודם הקהל ויכריז בתפילתו.

<BR/>ה'''בית חדש''' (רלו ג) הראה שהרשב"א לא סמך את ההיתר על כך שתפילת ערבית רשות, אלא אפילו היתה חובה היא אומר כן ורק אמר כן כסניף לטעם הראשון, ולכן צידד להלכה שאין לשנות מדברי הרשב"א.

== ענייה לדברים שבקדושה ==

<BR />ומצאנו דעת יחיד הוא בעל ה'''רוקח''' (שכא ד"ה לסמוך) שיכול לומר קדיש וקדושה בין גאל ישראל לתפילה, אבל רוב הפוסקים לא סבירא להו כוותיה.

<BR/>וב'''טור''' (אורח חיים סו) כתב שאם אירעו אונס ולא הניח תפילין קודם קריאת שמע, יכול להפסיק בין גאולה לתפילה ולברך ולהניחן, כדי שיתפלל בתפילין, אבל לטלית אין לו להפסיק ולברך וללובשו.

<BR/>ה'''דרכי משה''' (ה) תמה טובא על פסק מרן, למה הכריע כיחידאה הוא הר"מ מקוצי, והניח דברי שאר הפוסקים שמפורש בהם לברך על התפילין, ואף הרא"ש והרשב"א סתמו הדבר ולא כתבו שאין לברך, ולמה נדחוק בכוונתם דמיירי בלא ברכה. לכן הכריע שיניח תפילין בברכה, ורק הטלית לא יברך עליה. וכל זה לפני 'גאל ישראל', אבל בין גאולה לתפילה ממש, אין להפסיק בברכת התפילין, כשם ש[[#ענייה לדברים שבקדושה|אין להפסיק לשאר דברים שבקדושה]]. כדבריו בדרכ"מ פסק גם ב'''רמ"א''' (ז) שלפני גאל ישראל יכול לברך על התפילין.

<BR/>'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון כתב לבאר, שדווקא לפני התפילה הותר לברך על התפילין, הואיל וראוי להתפלל עם תפילין ואינו יכול להמתין. אבל בשאר ברכות קריאת שמע אסור לברך, לפי שיכול להמתין ולהניחן בין הפרקים.

ה'''ערוך השלחן''' (טז) כתב שהמנהג כהמחבר ולא כהרמ"א, שאין מברכים על התפילין אלא לאחר התפילה.

== אם תפילה בציבור עדיפה על פני סמיכת גאולה לתפילה ==

כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלו ד"ה ונראה) שאם נכנס אדם לבית הכנסת ומצא שהציבור כבר קראו קריאת שמע של ערבית, יתפלל עמהם תפילת עמידה ולאחר מכן יקרא קריאת שמע, לפי שתפילה בציבור עדיפה על סמיכת גאולה לתפילה של ערבית. וזאת אפילו לדעת הראשונים הסוברים שיש לסמוך גאולה לתפילה של ערבית. והביא ראיה מתשובת '''רב האי גאון''' המובאת ב'''רא"ש''' (ברכות א א) שהכריע ש[[קריאת שמע בעונתה]] (בצאת הכוכבים) עדיפה מסמיכת גאולה לתפילה, ולמד מזה הב"י שכן יש לומר גם לגבי תפילה בציבור שעדיפה היא על פני סמיכת גאולה לתפילה. ואף שבשחרית סמיכת גאולה לתפילה עדיפה מתפילה מציבור, זהו מפני שהיא חובה, אך [[תפילת ערבית כיון שרשות היא]], מדינא לא חיישינן לסמיכת גאולה לתפילה. ומצא שכן מפורש ב'''רשב"א''' (ברכות ב א ד"ה ולענין מאימתי).

=== שחרית ===

<BR/>ב'''בית יוסף''' (אורח חיים קיא) הביא דבריו, ופסק כוותיה ב'''שלחן ערוך''' (קיא ג).

<BR/>וב'''רבי עקיבא איגר''' על הגליון, העיר ש[[#סמיכות גאולה לתפילה בשבת וביום טוב|בשבת כיון שאין חיוב כלל לסמוך גאולה לתפילה]], יתפלל עמהם בציבור, ולאחר מכן ישלים קריאת שמע בברכותיה. וכבר כתב כן ה'''לחם חמודות''' (ברכות נב) והסכימו כמו ה'''אליה רבה''' (קיא ד) וה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג).