הבדלים בין גרסאות בדף "נתן הוא ואמרה היא"

נוספו 283 בתים ,  18:42, 3 באפריל 2022
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הגמרא בקידושין בדף ה ע"ב דנה בשאלה מה הדין במקרה בו המקדש יתן והאישה תאמר "הרי אני מקודשת לך" .  
הגמרא בקידושין בדף ה ע"ב דנה בשאלה מה הדין במקרה בו המקדש יתן והאישה תאמר "הרי אני מקודשת לך" .  
== הסוגיא ==
== הסוגיא ==
בגמרא בקידושין דף ה ע"ב מובאת ברייתא (תוספתא פ"א ה"א):  
ב'''גמרא''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F_%D7%94_%D7%91 קידושין ה ב]) מובאת ברייתא (תוספתא פ"א ה"א):  
"ת"ר: כיצד בכסף? נתן לה כסף או שוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו - הרי זו מקודשת; אבל היא שנתנה, ואמרה היא הריני מקודשת לך, הריני מאורסת לך, הריני לך לאינתו - אינה מקודשת".
{{ציטוט| ת"ר: כיצד בכסף? נתן לה כסף או שוה כסף, ואמר לה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו - הרי זו מקודשת; אבל היא שנתנה, ואמרה היא הריני מקודשת לך, הריני מאורסת לך, הריני לך לאינתו - אינה מקודשת.}}
רב פפא מדייק שישנה סתירה בברייתא מה יהיה הדין במקרה שהוא נתן והיא אמרה? לפי הרישא משמע שאין קידושין בכלל, אולם לפי הסיפא משתמע מקודשת וודאי!  
רב פפא מדייק שישנה סתירה בברייתא מה יהיה הדין במקרה שהוא נתן והיא אמרה? לפי הרישא משמע שאין קידושין בכלל, אולם לפי הסיפא משתמע מקודשת וודאי!  
מתרצת הגמרא שני תירוצים, לפי התירוץ הראשון הרישא היא העיקר ולכן הדין הוא שאין האישה מקודשת בכלל במקרה זה.  
מתרצת הגמרא שני תירוצים, לפי התירוץ הראשון הרישא היא העיקר ולכן הדין הוא שאין האישה מקודשת בכלל במקרה זה.  
שורה 16: שורה 16:


=== הספק הוא האם אמירת הבעל היא חלק מדין 'כי יקח' אבל הכלל כל ספק דאורייתא לחומרא הוא כלל מדרבנן ===
=== הספק הוא האם אמירת הבעל היא חלק מדין 'כי יקח' אבל הכלל כל ספק דאורייתא לחומרא הוא כלל מדרבנן ===
'''המאירי''' בסוגייתינו מפרש: שספק הגמרא הוא מהתורה (האם האמירה בקידושין היא חלק מ'כי יקח'), אולם כל ספק דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן (כשיטת הרמב"ם)- ולכן הלשון חוששים מדרבנן נוח לשיטתו.
'''המאירי''' (ד"ה ועיקר) בסוגייתינו מפרש: שספק הגמרא הוא מהתורה (האם האמירה בקידושין היא חלק מ'כי יקח'), אולם כל ספק דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן (כשיטת הרמב"ם)- ולכן הלשון חוששים מדרבנן נוח לשיטתו.
'''התוס' רי"ד'''(ד"ה ואי) מרחיב שישנו דמיון באמירה לאמירה בכל קניין רגיל, שמטרת האמירה שם היא רק גילוי דעת, ולפי הבנה זאת אין שום בעיה באמירת האישה- אולם יכול להיות שהאמירה היא חלק מהמעשה קידושין ולכן אינה מקודשת.
'''התוס' רי"ד'''(ד"ה ואי) מרחיב שישנו דמיון באמירה לאמירה בכל קניין רגיל, שמטרת האמירה שם היא רק גילוי דעת, ולפי הבנה זאת אין שום בעיה באמירת האישה- אולם יכול להיות שהאמירה היא חלק מהמעשה קידושין ולכן אינה מקודשת.
=== הספק הוא מחכמים- איך צריך לפרש את הברייתא ===
=== הספק הוא מחכמים- איך צריך לפרש את הברייתא ===
'''שיטה לא נודע למי''' מבאר שהאמירה בקידושין היא אמירה של גמירות דעת '''בלבד''', כמו בין קונה למקנה, וכמו שבמכר אין דין באמירה באופן מיוחד מהתורה, כך גם בקידושין אין דין באמירה. אמנם, התנא של הברייתא לא ידע אם חכמים הפקיעו מראש את כל הקידושין שהם ללא אמירה, לכן החשש הוא רק מחכמים.  לפי הבנה זו מעשה הקידושין נגמר בהבנת שני הצדדים ובנתינת הגבר את הכסף. הספק אצלנו כיצד יש להבין את הברייתא.  
'''שיטה לא נודע למי''' (ד"ה ספיקא)מבאר שהאמירה בקידושין היא אמירה של גמירות דעת בלבד, כמו בין קונה למקנה, וכמו שבמכר אין דין באמירה באופן מיוחד מהתורה, כך גם בקידושין אין דין באמירה. אמנם, התנא של הברייתא לא ידע אם חכמים הפקיעו מראש את כל הקידושין שהם ללא אמירה, לכן החשש הוא רק מחכמים.  לפי הבנה זו מעשה הקידושין נגמר בהבנת שני הצדדים ובנתינת הגבר את הכסף. הספק אצלנו כיצד יש להבין את הברייתא.  
'''הקרבן נתנאל''' על הרא"ש (סימן א' סק"מ) מסביר שספק הגמרא איננו מסברא, אלא כיצד לפרש את הברייתא: האם כאוקימתא ראשונה או כאוקימתא שניה. לאחר מכן חכמי התלמוד לא ידעו להכריע בין הפירושים- ולכן חששו לאוקימתא שניה.
'''הקרבן נתנאל''' על הרא"ש (סימן א' סק"מ) מסביר שספק הגמרא איננו מסברא, אלא כיצד לפרש את הברייתא: האם כאוקימתא ראשונה או כאוקימתא שניה. לאחר מכן חכמי התלמוד לא ידעו להכריע בין הפירושים- ולכן חששו לאוקימתא שניה.


== צדדי הספק ==
== צדדי הספק ==
=== ספק בדעת המקדש ===
=== ספק בדעת המקדש ===
לפי האבנ"מ שדיברנו עליו למעלה- הגמרא מסתפקת בדעת המקדש, סברא זו נצאת גם בשיטת 'אחרים' המופיעים בר"ן (ג א בדפי הרי"ף ד"ה תן). ראשון נוסף שמקובל לפרשו כך הינו הרמ"ה המופיע בטור (סימן כ"ז סעיף ח') שסובר שאם המקדש אמר כן אחרי אמירתה של האישה אין ספק. מזה מוכיח המשנה למלך שהרמ"ה סובר שספק הגמרא הוא בדעת המקדש.  
לפי '''האבני מילואים''' לעיל- הגמרא מסתפקת בדעת המקדש, סברא זו נמצאת גם בשיטת 'אחרים' המופיעים בר"ן (ג א בדפי הרי"ף ד"ה תן). ראשון נוסף שמקובל לפרשו כך הינו הרמ"ה המופיע בטור (סימן כ"ז סעיף ח') שסובר שאם המקדש אמר כן אחרי אמירתה של האישה אין ספק. מזה מוכיח המשנה למלך שהרמ"ה סובר שספק הגמרא הוא בדעת המקדש.  
=== ספק אם האמירה היא מדאורייתא ===  
=== ספק אם האמירה היא מדאורייתא ===  
המאירי והרי"ד סוברים שספק הגמרא הוא האם האמירה היא חלק מה'כי יקח'. הסיבה שאם אין אמירת הבעל ישנה בעיה היא כי אמירתה פוגמת- כי תפקיד האישה ללהיאסר על כל העולם לכן בקידושין האישה לא יכלה להיות חלק (על בסיס דברי הר"ן בנדרים דף ל ע"א).   
המאירי והרי"ד סוברים שספק הגמרא הוא האם האמירה היא חלק מה'כי יקח'. הסיבה שאם אין אמירת הבעל ישנה בעיה היא כי אמירתה פוגמת- כי תפקיד האישה ללהיאסר על כל העולם לכן בקידושין האישה לא יכלה להיות חלק (על בסיס דברי הר"ן בנדרים דף ל ע"א).   
שורה 33: שורה 33:
אולם לפי התוס' רי"ד וכך ניסה החזון איש ( אבן העזר סימן קמ"ח ה ב) לדייק בר"ן- שעדיין יש ספק קידושין במקרה זה.  
אולם לפי התוס' רי"ד וכך ניסה החזון איש ( אבן העזר סימן קמ"ח ה ב) לדייק בר"ן- שעדיין יש ספק קידושין במקרה זה.  
== פסיקת ההלכה ==  
== פסיקת ההלכה ==  
הרמב"ם (אישות ג ב) הרא"ש(סימן א) והרי"ף(ב א בדפי הרי"ף) מביאים דין זה להלכה, וכן פוסקים הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח).  
ה'''רמב''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%92_%D7%91 אישות ג ב]) ה'''רא'''(סימן א) ו'''הרי''' (ב א בדפי הרי"ף) מביאים דין זה להלכה, וכן פוסקים הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח).  
אם היו 'עסוקים באותו עניין' או שאמר כן, הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח) פוסק כמו הרמ"ה שתהיה האישה מקודשת.
אם היו 'עסוקים באותו עניין' או שאמר כן, הטור והשו"ע (אבן העזר סימן כז סעיף ח) פוסק כמו הרמ"ה שתהיה האישה מקודשת.
[[קטגוריה: קידושין]]
[[קטגוריה: קידושין]]
82

עריכות