119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
סתירה דומה קיימת בדברי ה'''שולחן ערוך''', אשר בהלכות טריפות (יו"ד לג ג) מגדיר בהמה נקובת ושט כנבלה כפי שראינו לעיל, ולעומת זאת בהלכות שחיטה כותב (כו א) שאם הנקב נולד בשעת השחיטה היא מוגדרת כטרפה דווקא. | סתירה דומה קיימת בדברי ה'''שולחן ערוך''', אשר בהלכות טריפות (יו"ד לג ג) מגדיר בהמה נקובת ושט כנבלה כפי שראינו לעיל, ולעומת זאת בהלכות שחיטה כותב (כו א) שאם הנקב נולד בשעת השחיטה היא מוגדרת כטרפה דווקא. | ||
===ביאור הסתירה=== | ===ביאור הסתירה=== | ||
נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה טרפה בלבד. | נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[ד#פגם בחפצא של הבהמה|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה טרפה בלבד. | ||
אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של ביה"ל, אך את שיטת ה'''שו"ע''' לא ניתן לתרץ כך, שהרי, כפי שנראה להלן, השו"ע לא חילק בנקובת הושט בין עוף לבהמה, וממילא לא ניתן לומר שהוא הולך ע"פ סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''ביה"ל''' [[#נקובת הושט בעוף|כדבעינן למימר לקמן]]. תירוץ אפשרי הוא להבין שגם על פי סברתו [[פגם בחפצא של הבהמה#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''בית הלוי''', אפשר להבין שבמצב של נקב בושט, השחיטה תהיה טרפה בלבד כיוון שסוף סוף החלק בו נעשה הפגם בסימן כבר שחוט, מת במובן מסוים, וכיוון שכך משמעותם של פגמים בו יורדת והם יטריפו את הבהמה בלבד ולא יהפכוה לנבלה. | אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של ביה"ל, אך את שיטת ה'''שו"ע''' לא ניתן לתרץ כך, שהרי, כפי שנראה להלן, השו"ע לא חילק בנקובת הושט בין עוף לבהמה, וממילא לא ניתן לומר שהוא הולך ע"פ סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''ביה"ל''' [[#נקובת הושט בעוף|כדבעינן למימר לקמן]]. תירוץ אפשרי הוא להבין שגם על פי סברתו [[פגם בחפצא של הבהמה#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''בית הלוי''', אפשר להבין שבמצב של נקב בושט, השחיטה תהיה טרפה בלבד כיוון שסוף סוף החלק בו נעשה הפגם בסימן כבר שחוט, מת במובן מסוים, וכיוון שכך משמעותם של פגמים בו יורדת והם יטריפו את הבהמה בלבד ולא יהפכוה לנבלה. | ||
===הדעות החולקות=== | ===הדעות החולקות=== | ||