119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מבוא והגדרת מושגים== | ==מבוא והגדרת מושגים== | ||
לצורך הבנת הסוגיה נפתח בהכרה בסיסית של מספר מושגי יסוד הכרחיים: | לצורך הבנת הסוגיה נפתח בהכרה בסיסית של מספר מושגי יסוד הכרחיים: | ||
*שחיטה: מעשה שחיטה כשר כולל את חיתוכם של רובם של שני סימני הבהמה הנשחטת – הקנה (בלשון חז"ל "גרגרת") והושט בבהמה או רובו של אחד מהם בלבד בעוף (חולין ב ב) והוצאת חיותה ודמה. השחיטה מתירה את הבהמה באכילה. | *'''שחיטה''': מעשה שחיטה כשר כולל את חיתוכם של רובם של שני סימני הבהמה הנשחטת – הקנה (בלשון חז"ל "גרגרת") והושט בבהמה או רובו של אחד מהם בלבד בעוף (חולין ב ב) והוצאת חיותה ודמה. השחיטה מתירה את הבהמה באכילה. | ||
*טרפה: בהמה עם פגם גופני כלשהו הגורם לכך שתהיה אסורה באכילה גם לאחר שתישחט. רשימת הטרפות מופיע בפרק השלישי של מסכת חולין במשנה הראשונה (הפניה). בין השאר מופיעות שם הבהמה נקובת הושט – בהמה עם חור בצינור הבליעה, והבהמה פסוקת הגרגרת – חתך המשתרע על רוב הקנה לרוחב), שבהן, ובעיקר בראשונה, נעסוק כאן. | *'''טרפה''': בהמה עם פגם גופני כלשהו הגורם לכך שתהיה אסורה באכילה גם לאחר שתישחט. רשימת הטרפות מופיע בפרק השלישי של מסכת חולין במשנה הראשונה (הפניה). בין השאר מופיעות שם הבהמה נקובת הושט – בהמה עם חור בצינור הבליעה, והבהמה פסוקת הגרגרת – חתך המשתרע על רוב הקנה לרוחב), שבהן, ובעיקר בראשונה, נעסוק כאן. | ||
*נבלה: בהמה שמתה ללא שחיטה, או בהמה עם פציעה חמורה מאוד, שחיותה כבר ירודה מאוד והיא נחשבת במובן מסוים כמתה עוד לפני שנשחתה. | *'''נבלה''': בהמה שמתה ללא שחיטה, או בהמה עם פציעה חמורה מאוד, שחיותה כבר ירודה מאוד והיא נחשבת במובן מסוים כמתה עוד לפני שנשחתה. | ||
הנפקא מינה העיקרית בין טרפה לבין נבלה היא שבעוד שטרפה לא מטמאת את הנוגע בה, הנבלה מטמאת את נושאה בטומאה הנקראת טומאת נבלה. נפקא מינה נוספת היא בשאלה האם על בנה של הבהמה הפסולה הנשחטת חל ציווי "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", אם האב הנשחט יוגדר כטרפה יהיה אסור לשחוט את בנו באותו היום, ברם אם האב יוגדר כנבלה אז יהיה מותר לעשות זאת. | הנפקא מינה העיקרית בין טרפה לבין נבלה היא שבעוד שטרפה לא מטמאת את הנוגע בה, הנבלה מטמאת את נושאה בטומאה הנקראת טומאת נבלה. נפקא מינה נוספת היא בשאלה האם על בנה של הבהמה הפסולה הנשחטת חל ציווי "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", אם האב הנשחט יוגדר כטרפה יהיה אסור לשחוט את בנו באותו היום, ברם אם האב יוגדר כנבלה אז יהיה מותר לעשות זאת. | ||
גדר נקובת הושט | גדר נקובת הושט | ||
==פשט הגמרא== | ==פשט הגמרא== | ||
ה'''משנה''' (חולין ב ד) מציגה מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישבב בעניין שוחט ששחט סימן אחד כהלכתו אך בשחיטת הסימן השני עשה מעשה שחיטה פסול. רבי ישבב אומר שהבהמה מוגדרת כנבלה ואילו רבי עקיבא חולק ואומר שהיא טרפה. בסופה של הסוגיה מודה רבי עקיבא לרבי ישבב וההלכה נפסקת לפי דעת רבי ישבב. | |||
הגמרא לאחר מכן (חולין לב.-:) מקשה על מסקנת הסוגיה, וטוענת שנראה ששיטת רבי ישבב עומדת בסתירה | '''הגמרא''' לאחר מכן (חולין לב.-:) מקשה על מסקנת הסוגיה, וטוענת שנראה ששיטת רבי ישבב עומדת בסתירה ל'''משנה''' אחרת (חולין ג א), המתארת את הטריפות השונות שיכולות להימצא בבהמה - ביניהן, בין השאר, את נקובת הושט ופסוקת הגרגרת. לפי משנה זו היה לנו לומר שדווקא רבי עקיבא הוא הצודק. ה'''גמרא''' מציעה שני ישובים לקושיה: | ||
*רבא מתרץ שהמשנה שהבאנו מפרק שלישי דנה גם בנבלות וגם בטרפות, ולכן אין להוכיח ממנה דבר לגבי מחלוקתם של רבי עקיבא ורבי ישבב. | *רבא מתרץ שהמשנה שהבאנו מפרק שלישי דנה גם בנבלות וגם בטרפות, ולכן אין להוכיח ממנה דבר לגבי מחלוקתם של רבי עקיבא ורבי ישבב. | ||
*רבי יוחנן מתרץ שהמשנה מתחילת פרק שלישי נכתבה לפני שרבי עקיבא חזר בו, וממילא ברור למה הוא אוחז בשיטתו הקודמת. | *רבי יוחנן מתרץ שהמשנה מתחילת פרק שלישי נכתבה לפני שרבי עקיבא חזר בו, וממילא ברור למה הוא אוחז בשיטתו הקודמת. | ||
הצד השווה שבין | הצד השווה שבין שני התירוצים הוא שעל פי שניהם בהמה פסוקת גרגרת היא נבלה, ואכן, על פניו אין כל סיבה ללמוד משהו נוסף מפשט הגמרא. ברם, ראשונים רבים רואים את המצבים של נקובת הושט ופסוקת הגרגרת כזוג בלתי ניתן להפרדה, ופסקו שגם בהמה נקובת ושט, למרות שהפגיעה בה היא הרבה פחות משמעותית מנקב בגרוגרת, והיינו חושבים שתוגדר כטרפה, מוגדרת כנבלה. הבנה זו קשה גם בפשט הגמרא, שהרי אין צורך בה כלל ובהבנה פשוטה היא אפילו לא נרמזה. גם מסברה קשה להסביר אותה, שהרי קשה לומר שפציעה קטנה שכזו תהפוך את הבהמה לנבלה . | ||
===מאן דאמר טרפה=== | ===מאן דאמר טרפה=== | ||
הרא"ש בתוספותיו על אתר (קישור) מבאר את סוגייתנו על פי פשטה, ומוסיף ואומר שלא מסתבר לומר שנקובת הושט הינה נבלה, שהרי מדובר בפציעה קלה יחסית, שלא כמו פסוקת הגרגרת – שהיא פציעה חמורה הרבה יותר. | '''הרא"ש''' בתוספותיו על אתר (קישור) מבאר את סוגייתנו על פי פשטה, ומוסיף ואומר שלא מסתבר לומר שנקובת הושט הינה נבלה, שהרי מדובר בפציעה קלה יחסית, שלא כמו פסוקת הגרגרת – שהיא פציעה חמורה הרבה יותר. | ||
פסיקה דומה פסקו בעל הסמ"ג (עשין סג), בעל הסמ"ק (סימן רא), רבינו ירוחם (אדם וחוה טו ג, קיח ג), | פסיקה דומה פסקו '''בעל הסמ"ג''' (עשין סג), '''בעל הסמ"ק''' (סימן רא), '''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה טו ג, קיח ג), ה'''עיטור''' (שער ב כה ד) ,ה'''ראבי"ה''' (אלף פו ד"ה "ורבינו תם") וה'''טור''' (יו"ד לג). | ||
===מאן דאמר נבלה=== | ===מאן דאמר נבלה=== | ||
רש"י (ד"ה יש מהן נבלות), הוסיף את נקובת הושט לפסוקת הגרגרת ברשימת הנבלות. כמותו פסקו | '''רש"י''' (ד"ה יש מהן נבלות), הוסיף את נקובת הושט לפסוקת הגרגרת ברשימת הנבלות. כמותו פסקו ה'''רבינו גרשום''' (חולין לב),'''רשב"א''' (חולין מב.), ה'''רמב"ן''' (חולין ט. ד"ה "אבל" ובעוד מקומות), ה'''כלבו''' (קז), ה'''שו"ע''' (יו"ד לג ג) וה'''רמב"ם''' (שחיטה ג יט), המשתמש בביטוי הייחודי 'נבלה מחיים' כלפי נקובת הושט (שיטת הרמב"ם תבואר במקומה – קישור פנימי). | ||
====קושיית המשכנות יעקב==== | ====קושיית המשכנות יעקב==== | ||
בעל | בעל ה'''משכנות יעקב''' (סוף יו"ד, 211) מקשה על שיטת השו"ע ושאר הפוסקים שנקובת הושט מוגדרת כנבלה מ'''תוספתא''' (חולין ב י) אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט היא טרפה בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. על קושייתו מתרץ בעל ה'''בית הלוי''' (ב כ ג) שני תירוצים שונים: | ||
*התוספתא מתייחסת אך ורק על למצב כזה בעוף (הפניה לחלק על עופות), אך במקרה כזה בבהמה גם לשיטתה, הבהמה תחשב לנבלה. | *התוספתא מתייחסת אך ורק על למצב כזה בעוף (הפניה לחלק על עופות), אך במקרה כזה בבהמה גם לשיטתה, הבהמה תחשב לנבלה. | ||
*ישנם שיבושי לשון רבים בתוספתא, ויתכן שהנוסח שעמד בפני הראשונים שפסקו שנקובת הושט היא נבלה היה שונה מהנוסח העומד בפנינו היום. | *ישנם שיבושי לשון רבים בתוספתא, ויתכן שהנוסח שעמד בפני הראשונים שפסקו שנקובת הושט היא נבלה היה שונה מהנוסח העומד בפנינו היום. | ||
====פשט הגמרא למ"ד נבלה==== | ====פשט הגמרא למ"ד נבלה==== | ||
בעל | בעל ה'''בית הלוי''' (ב כד ג) מבאר ש'''רש"י''' ושאר האוחזים בדעתו למדו שגם נקובת הושט מוגדרת נבלה מדברי רבא "יש מהן נבלות ויש מהן טרפות", כלומר, ישנו יותר מסוג אחד של נבלה. ה'''ביה"ל''' ממשיך ומסביר שרבא עצמו למד זאת מכך שבמשנה עצמה (חולין ג א) מופיעה נקובת הושט לפני פסוקת הגרגרת, שהיא נבלה בבירור, ורק לאחריהן, בנפרד, מופיעות שאר הטרפות, ולא מסתבר לומר שהמשנה נכתבת לסירוגין – פותחת בנקובת הושט שהיא טרפה, עוברת לפסוקת הגרגרת שהיא נבלה ואז חוזרת לשאר הטרפות. | ||
אם כן, ברור על פי הבנה זו בדברי רבא שרבא ורבי יוחנן נחלקו בדין נקובת הושט. רש"י והסוברים כמותו פסקו כרבא, ולעומת תורא"ש והסוברים כמותו פסקו כרבי יוחנן. | אם כן, ברור על פי הבנה זו בדברי רבא שרבא ורבי יוחנן נחלקו בדין נקובת הושט. '''רש"י''' והסוברים כמותו פסקו כרבא, ולעומת '''תורא"ש''' והסוברים כמותו פסקו כרבי יוחנן. | ||
====סברות היסוד של שיטה זו (לשנות כותרת)==== | ====סברות היסוד של שיטה זו (לשנות כותרת)==== | ||
מסברה פשוטה ניתן להבין מדוע בהמה שגרגרתה, אחד מסימניה, נפסקה תוך כדי שחיטה נחשבת לנבלה, שהרי סימן אחד שלה כבר שחוט, וממילא לא ניתן לבצע מעשה שחיטה שלם בבהמה ולהוציאה מידי נבלה. למרות זאת, קשה להסביר מדוע בהמה שושטה ננקב תקרא נבלה וכי מהו ההבדל בין בהמה נקובת ושט לבהמה עם נקב בקרום המוח או בריאה – פגמים שהופכים בהמה לטרפה. לשאלה זו מצינו מספר הסברים באחרונים, שעל הנפקא מינות ביניהם נעמוד לעיל: | מסברה פשוטה ניתן להבין מדוע בהמה שגרגרתה, אחד מסימניה, נפסקה תוך כדי שחיטה נחשבת לנבלה, שהרי סימן אחד שלה כבר שחוט, וממילא לא ניתן לבצע מעשה שחיטה שלם בבהמה ולהוציאה מידי נבלה. למרות זאת, קשה להסביר מדוע בהמה שושטה ננקב תקרא נבלה וכי מהו ההבדל בין בהמה נקובת ושט לבהמה עם נקב בקרום המוח או בריאה – פגמים שהופכים בהמה לטרפה. לשאלה זו מצינו מספר הסברים באחרונים, שעל הנפקא מינות ביניהם נעמוד לעיל: | ||
=====פגם בחפצא של הבהמה===== | =====פגם בחפצא של הבהמה===== | ||
בעל בית הלוי (ב כ ג) מתרץ ומסביר שכיוון שלמדנו מהלכה למשה מסיני שאת השחיטה יש לבצע דווקא בסימנים ולא בשום אבר אחר בגוף הבהמה, וכיוון שתכליתו של מעשה השחיטה היא נטילת החיות של הבהמה, ניתן להניח שהסימנים הם האיברים המבטאים את חיות הבהמה. ממילא פגם בסימנים הוא פגם משמעותי יותר מפגם בכל אבר אחר, ויש לומר שפגם כזה יגרום לבהמה להיעשות נבלה. בקצרה: פגיעה בסימני הבהמה נחשבת למשמעותית יותר מחיסרון באיברים אחרים – הנקב בושט הופך את הבהמה עצמה לנבלה, המצב של הנקב בושט הוא חסרון בגוף בהמה המגדיר אותה כנבלה, ולא חסרון במעשה השחיטה, כפי שנראה בסברות הבאות. | בעל ה'''בית הלוי''' (ב כ ג) מתרץ ומסביר שכיוון שלמדנו מהלכה למשה מסיני שאת השחיטה יש לבצע דווקא בסימנים ולא בשום אבר אחר בגוף הבהמה, וכיוון שתכליתו של מעשה השחיטה היא נטילת החיות של הבהמה, ניתן להניח שהסימנים הם האיברים המבטאים את חיות הבהמה. ממילא פגם בסימנים הוא פגם משמעותי יותר מפגם בכל אבר אחר, ויש לומר שפגם כזה יגרום לבהמה להיעשות נבלה. בקצרה: פגיעה בסימני הבהמה נחשבת למשמעותית יותר מחיסרון באיברים אחרים – הנקב בושט הופך את הבהמה עצמה לנבלה, המצב של הנקב בושט הוא חסרון בגוף בהמה המגדיר אותה כנבלה, ולא חסרון במעשה השחיטה, כפי שנראה בסברות הבאות. | ||
=====פגם בחפצא של הסימנים===== | =====פגם בחפצא של הסימנים===== | ||
ה'''בית הלוי''' מוסיף ומתרץ שמעשה שחיטה מוגדר ככזה דווקא על ידי חיתוכם של שני סימניה של הבהמה – ולא כמקרה שלנו, בו אחד הסימנים מוגדר כפסול עוד לפני השחיטה. אם כך, במצב בו אחד הסימנים פגום, אי אפשר לקיים בבהמה חיתוך של שני סימנים – מעשה שחיטה סטנדרטי וכשר – והבהמה מוגדרת כנבלה בכל מקרה, גם אם היא נשחטת כראוי. בקצרה: בהמה עם סימן פגום אינה עומדת בסטנדרט לשחיטה הכוללת בהכרח חיתוך שני סימנים – מצב של נקובת הושט מוגדר כנבלה בשל חיסרון בכל מעשה שחיטה שיכול להיעשות אחריו. | |||
הסברו של רש"י לכך שבהמות שושטן ניקב או שגרגרתן נפסקה מוגדרות כנבלות הוא ש"איתרע מקום שחיטה דידהו", מקום השחיטה שלהם נפגע, הסבר זה עולה בקנה אחד עם הסבריו השונים של ביה"ל. | הסברו של '''רש"י''' לכך שבהמות שושטן ניקב או שגרגרתן נפסקה מוגדרות כנבלות הוא ש"איתרע מקום שחיטה דידהו", מקום השחיטה שלהם נפגע, הסבר זה עולה בקנה אחד עם הסבריו השונים של ביה"ל. | ||
=====שיטת הגר"ח===== | =====שיטת הגר"ח===== | ||
ה'''גר"ח''' (על הש"ס חולין מב.) מציע תירוץ אחר אך דומה. הוא מסביר שכדי לבצע מעשה שחיטה כשר יש לחתוך את רוב שני הסימנים. כיוון שהושט כבר נוקב וחלקו היה חתוך עוד לפני שנעשה מעשה השחיטה עצמו, בעת מעשה השחיטה עצמו הוא נפסק עוד לפני שהמעשה נעשה על רובו. כלומר, ושטה של הבהמה נפסק לפני שנעשה בו מעשה שחיטה שלם וכשר ועל כן הבהמה נחשבת לנבלה. קשה על שיטתו מכמה צדדים: | |||
*לכאורה, הסבר זה שייך רק אם הנקב נמצא על פני אותו ההיקף ובאותה הנקודה בדיוק כמו השחיטה, או לכל הפחות בצד הנגדי. אך אם הנקב נמצא במקום אחר או באותו צד של השחיטה ייאלץ | *לכאורה, הסבר זה שייך רק אם הנקב נמצא על פני אותו ההיקף ובאותה הנקודה בדיוק כמו השחיטה, או לכל הפחות בצד הנגדי. אך אם הנקב נמצא במקום אחר או באותו צד של השחיטה ייאלץ ה'''גר"ח''' לפסוק שהבהמה תהיה טרפה בלבד ולא מצינו מי שחילק כך. | ||
*לא מובן מאי שנא ושט שנפסל אפילו בנקב מגרגרת שנפסלת דווקא ברוב חיתוכה. | *לא מובן מאי שנא ושט שנפסל אפילו בנקב מגרגרת שנפסלת דווקא ברוב חיתוכה. | ||
==ניקב הושט בשעת השחיטה== | ==ניקב הושט בשעת השחיטה== | ||
===סתירה בשיטת רש"י והשו"ע=== | ===סתירה בשיטת רש"י והשו"ע=== | ||
רש"י (חולין ח. ד"ה והאיכא צדדים) אומר שאם במהלך שחיטה בסכין חמה ומלובנת הסכין פוגמת בושט ושורפת (שריפה כנקב דמי, רש"י) אותו הבהמה נעשית טרפה. על פניו, דבריו כאן עומדים בסתירה לדבריו שהובאו לעיל, בהם היה משמע שנקב בושט הופך את הבהמה לנבלה ולא לטרפה. | '''רש"י''' (חולין ח. ד"ה והאיכא צדדים) אומר שאם במהלך שחיטה בסכין חמה ומלובנת הסכין פוגמת בושט ושורפת (שריפה כנקב דמי, רש"י) אותו הבהמה נעשית טרפה. על פניו, דבריו כאן עומדים בסתירה לדבריו שהובאו לעיל, בהם היה משמע שנקב בושט הופך את הבהמה לנבלה ולא לטרפה. | ||
סתירה דומה קיימת בדברי | סתירה דומה קיימת בדברי ה'''שולחן ערוך''', אשר בהלכות טריפות (יו"ד לג ג) מגדיר בהמה נקובת ושט כנבלה כפי שראינו לעיל, ולעומת זאת בהלכות שחיטה כותב (כו א) שאם הנקב נולד בשעת השחיטה היא מוגדרת כטרפה דווקא. | ||
===ביאור הסתירה=== | ===ביאור הסתירה=== | ||
נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון בבהמה עצמה (ע"פ סברתו הראשונה של ביה"ל) ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון במעשה השחיטה (ע"פ סברתו השנייה של ביה"ל), יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה טרפה בלבד. | נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון בבהמה עצמה (ע"פ סברתו הראשונה של ביה"ל) ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון במעשה השחיטה (ע"פ סברתו השנייה של ביה"ל), יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה טרפה בלבד. | ||
אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של ביה"ל, אך את שיטת | אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של ביה"ל, אך את שיטת ה'''שו"ע''' לא ניתן לתרץ כך, שהרי, כפי שנראה להלן, השו"ע לא חילק בנקובת הושט בין עוף לבהמה, וממילא לא ניתן לומר שהוא הולך ע"פ סברתו השנייה של '''ביה"ל''' כדבעינן למימר לקמן (הפניה לעוף ובהמה). תירוץ אפשרי הוא להבין שגם על פי סברתו הראשונה של '''בית הלוי''', אפשר להבין שבמצב של נקב בושט, השחיטה תהיה טרפה בלבד כיוון שסוף סוף החלק בו נעשה הפגם בסימן כבר שחוט, מת במובן מסוים, וכיוון שכך משמעותם של פגמים בו יורדת והם יטריפו את הבהמה בלבד ולא יהפכוה לנבלה. | ||
===הדעות החולקות=== | ===הדעות החולקות=== | ||
ה'''רמב"ם''' לא חילק בין המקרים ופסק שגם נקב הנעשה בשעת השחיטה יהפוך את הבהמה לנבלה. | |||
==נקובת הושט בעוף== | ==נקובת הושט בעוף== | ||
הרמב"ם (שחיטה ג יט) פוסק בהדיא שאין לחלק בין בהמה לעוף, וכן נראה לומר בדעת | '''הרמב"ם''' (שחיטה ג יט) פוסק בהדיא שאין לחלק בין בהמה לעוף, וכן נראה לומר בדעת ה'''שו"ע''' (יוד לג ג) שלא חילק. | ||
נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו הראשונה של ביה"ל, לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם חשוב מבשאר האיברים. זאת כיוון שעל פי סברתו השנייה נקובת הושט בעוף אינה נבלה בהכרח, שהרי על פי סברה זו אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, אלא רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל. | נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו הראשונה של '''ביה"ל''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם חשוב מבשאר האיברים. זאת כיוון שעל פי סברתו השנייה נקובת הושט בעוף אינה נבלה בהכרח, שהרי על פי סברה זו אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, אלא רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל. | ||
===שיטת הרשב"א=== | ===שיטת הרשב"א=== | ||
אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כטרפה או כנבלה תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כנבלה מלכתחילה. הרשב"א (תורת הבית ב א, כו.) כותב שנקובת הושט נעשית לנבלה אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כנבלה בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו השנייה של ביה"ל, שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת הרשב"א נקובת הושט בעוף תוגדר כטרפה בלבד. | אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כטרפה או כנבלה תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כנבלה מלכתחילה. הרשב"א (תורת הבית ב א, כו.) כותב שנקובת הושט נעשית לנבלה אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כנבלה בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו השנייה של ביה"ל, שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת הרשב"א נקובת הושט בעוף תוגדר כטרפה בלבד. | ||