הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"

נקובת הוושט (עריכה)

גרסה מ־13:03, 8 ביוני 2016

נוספו 6 בתים , 13:03, 8 ביוני 2016

אין תקציר עריכה

אסף יעקב הלוי

119

עריכות

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 וכן פסקו '''ר"ת''' (ספר הישר תמג), ה'''אשכול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=402&hilite= (הלכות שחיטת חולין כד)], ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=118 (אור זרוע א שעח)] בעל ה'''מכריע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=11 (ה ד"ה ורבינו יעקב)] '''בעל הסמ"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=202 (עשין סג ד"ה "מעשה במחט")], '''בעל הסמ"ק''' (סימן רא), '''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה טו ג, קיח ג), ה'''עיטור''' (שער ב כה ד) ,ה'''ראבי"ה''' (אלף פו ד"ה ורבינו תם) וה'''טור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=80 (יורה דעה לג)]. כך כתב גם ה'''מהרש"א''' (בכורות כ: ד"ה בא"ד משמע) וכן פסק ה'''בניין עולם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=749&st=&pgnum=140&hilite= (יורה דעה יא ד"ה שבתי)] בשם הרי"ף שהשמיט דין זה ופסק כך גם בעצמו. '''רע"א''' (חולין לב:) מביא ראיות לכך שנקובת הושט מוגדרת כטרפה, אך מסתייג ואומר שאי אפשר לפסוק כנגד ה'''רמב"ם''' וה'''שו"ע''', [[#מאן דאמר נבלה|שכפי שנראה להלן]], פסקו הפוך.
 ===מאן דאמר נבלה===
-'''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)], הוסיף את נקובת הושט לפסוקת הגרגרת ברשימת הנבלות. כמותו פסקו ה'''רבינו גרשום''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (חולין לב:)],'''רשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40909&st=&pgnum=38 (חולין מב. ד"ה אלו)], ה'''רמב"ן''' (חולין ט. ד"ה אבל), ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=264 (קז ד"ה כתב הרב)], ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)], החת"ס (יורה דעה כד ד"ה יקרתו), ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)], ה'''כתר מלך''' (הלכות ביכורים י ז) וה'''קרן אורה''' (חולין מב. ד"ה בדין)..
+'''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)], הוסיף את נקובת הושט לפסוקת הגרגרת ברשימת הנבלות. כמותו פסקו ה'''רבינו גרשום''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (חולין לב:)],'''רשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40909&st=&pgnum=38 (חולין מב. ד"ה אלו)], ה'''רמב"ן''' (חולין ט. ד"ה אבל), ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=264 (קז ד"ה כתב הרב)], ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)], ה'''חת"ס''' (יורה דעה כד ד"ה יקרתו), ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)], ה'''כתר מלך''' (הלכות ביכורים י ז) וה'''קרן אורה''' (חולין מב. ד"ה בדין)..
 ====הקושיה מהתוספתא====
 '''רבי עקיבא איגר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14656&st=&pgnum=323 (שו"ת מהדורא קמא קצח)] מקשה על שיטתם של הסוברים שנקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה]] מ'''תוספתא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39592&st=&pgnum=20 (חולין ב י)], אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט מוגדרת כ[[טרפה]] בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. מ'''תוספתא''' זו הקשו גם ה'''רש"ש''' (בכורות כ: ד"ה חלב), ה'''משכנות יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37575&st=&pgnum=211&hilite= (סוף חלק יורה דעה)] ושו"ת '''בנין עולם''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=749&st=&pgnum=140&hilite= (יורה דעה יא ד"ה שבתי)].