הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"

אין תקציר עריכה
שורה 100: שורה 100:
וכל זה למדנו מכך שתלמידי חכמים היו נוטלים שכרם מהלשכה על כך שהיו מלמדים את הכהנים הלכות שחיטה וקמיצה (כתובות קו א' ) -למדנו מכאן שהסיבה שת"ח שהיו מלמדים הלכות שחיטה וקמיצה היו נוטלים על בך שכר מכיוון שהיה לכהנים ולעם ישראל הנאה מכך לכן היה מותר להם ליטול כסף מלשכה (ראייה לתנאי הראשון של הכס"מ תרומות ישראל "האבות" והכהנים הם "הבנים")
וכל זה למדנו מכך שתלמידי חכמים היו נוטלים שכרם מהלשכה על כך שהיו מלמדים את הכהנים הלכות שחיטה וקמיצה (כתובות קו א' ) -למדנו מכאן שהסיבה שת"ח שהיו מלמדים הלכות שחיטה וקמיצה היו נוטלים על בך שכר מכיוון שהיה לכהנים ולעם ישראל הנאה מכך לכן היה מותר להם ליטול כסף מלשכה (ראייה לתנאי הראשון של הכס"מ תרומות ישראל "האבות" והכהנים הם "הבנים")


התוספות העיר על המקום למרות שלמדנו שאסור ליטול שכר על לימוד תורה (פרק 'אין בין המודר') והוא עונה כאן זה שונה כי הם היו יושבים ולומדים כל היום  
התוספות העיר על המקום למרות שלמדנו שאסור ליטול שכר על לימוד תורה (פרק 'אין בין המודר') והוא עונה שכאן זה שונה כי הם היו יושבים ולומדים כל היום,
ולציבור היה מחויבות לפרנס אותם מכאן למדנו שלאדם מותר לאדם ליטול כסף מהציבור אך ורק בתנאי שאין לו מקור פרנסה אחר (ראייה לתנאי השני של הכס"מ אדם שלומד תורה וע"י כך מקרב את עם ישראל לתורה ומצוות ואין לו מקור פרנסה אחר מותר לו ליטול שכר מהציבור)
ולציבור היה מחויבות לפרנס אותם מכאן למדנו שלאדם מותר לאדם ליטול כסף מהציבור אך ורק בתנאי שאין לו מקור פרנסה אחר. (ראייה לתנאי השני של הכס"מ אדם שלומד תורה וע"י כך מקרב את עם ישראל לתורה ומצוות ואין לו מקור פרנסה אחר מותר לו ליטול שכר מהציבור).


הדיינים נוטלים תשעים ותשע מנה מהלשכה גם שם פירשו התוספות בתנאי שאין לו דרך אחרת להתפרנס(ראייה לתנאי השלישי של הכס"מ גם לדיינים מותר להתפרנס מהציבור)  
הדיינים היו נוטלים תשעים ותשע מנה מהלשכה. גם שם פירשו התוספות בתנאי שאין לו דרך אחרת להתפרנס(ראייה לתנאי השלישי של הכס"מ גם לדיינים מותר להתפרנס מהציבור)  
לא רק שמותר לתת להם שכר על כך אלא הגמרא אומרת שאפילו חובה להוסיף להם למרות שהם לא ירצו בכך. (כתובות קה א')
לא רק שמותר לתת להם שכר על כך אלא הגמרא אומרת שאפילו חובה להוסיף להם למרות שהם לא ירצו בכך. (כתובות קה א')


שורה 112: שורה 112:
א. הרמב"ם דיבר כאן על אנשים שלומדים תורה ופורקים עול מהמלאכה בשביל להתפרנס מן הציבור לכתחילה .
א. הרמב"ם דיבר כאן על אנשים שלומדים תורה ופורקים עול מהמלאכה בשביל להתפרנס מן הציבור לכתחילה .


ב.אפשר להגיד שהרמב"ם חזר בו ואנו רואים (וגם הוא מודה)שכל חכמי ישראל לא נהגו כך ונטלו כסף מן הציבור.
ב.אפשר להגיד שהרמב"ם חזר בו ואנו רואים(וגם הוא מודה) שכל חכמי ישראל לא נהגו כך ונטלו כסף מן הציבור.


''הכסף משנה מסיים את דבריו'' בטענה שגם אם הרמב"ם לא יסכים לדברי עדיין יהיה מותר ליטול שכר על לימוד תורה מכיוון שאנו נמצאים במצב של ''' "את לעשות לה' הפרו תורתך"'''  
''הכסף משנה מסיים את דבריו'' בטענה שגם אם הרמב"ם לא יסכים לדבריו, עדיין יהיה מותר ליטול שכר על לימוד תורה מכיוון שאנו נמצאים במצב של ''' "את לעשות לה' הפרו תורתך"'''  
ואם לא נקיים את לומדי תורה לא יהיו עוד לומדי תורה בעם ישראל שזהו היתר לכתחילה גם בשביל בחורי ישיבה הרוצים ללמוד וללמד את תורה .
ואם לא נקיים את לומדי תורה לא יהיו עוד לומדי תורה בעם ישראל, שזהו היתר לכתחילה גם בשביל בחורי ישיבה הרוצים ללמוד וללמד את תורה .