הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"

אין תקציר עריכה
שורה 34: שורה 34:


הרמב"ם מפרש שהפסוק במשלי מדבר על תלמידי חכמים זקנים או בעלי מומים שאין להם מקור פרנסה אחר. מכיוון שרצון התורה "וחי בהם" ולא שימות בהם, התירה להם התורה ליטול שכר על לימוד התורה, אך לאחרים התורה לא התירה. חשוב לציין שלמרות שתלמיד חכם הוא בעל מום, אם הוא יכול להתפרנס בכוחות עצמו - אסור לו ליטול שכר מהציבור. רעיון זה נלמד מרב יוסף, שהיה עיוור,היה אומר :"גדולה מלאכה שמחממת את בעליה" (גיטין סז ב') ולכן עבד למחייתו כסבל של קורות עץ.
הרמב"ם מפרש שהפסוק במשלי מדבר על תלמידי חכמים זקנים או בעלי מומים שאין להם מקור פרנסה אחר. מכיוון שרצון התורה "וחי בהם" ולא שימות בהם, התירה להם התורה ליטול שכר על לימוד התורה, אך לאחרים התורה לא התירה. חשוב לציין שלמרות שתלמיד חכם הוא בעל מום, אם הוא יכול להתפרנס בכוחות עצמו - אסור לו ליטול שכר מהציבור. רעיון זה נלמד מרב יוסף, שהיה עיוור,היה אומר :"גדולה מלאכה שמחממת את בעליה" (גיטין סז ב') ולכן עבד למחייתו כסבל של קורות עץ.
ובנוסף לא ראינו שאלישע היה מקבל כסף מהציבור אלא היה אוכל ויושן אצל אנשים שיהיו מארחים אותו ולאחר מכן חוזר לעיסוקו. יתר על כן חז"ל ציינו לשבח את מידתו של שמואל, ששמואל אפילו כשהיה בדרך והיה יכול בשעת הדחק להתארח, בכל זאת בחר שלא לעשות כן.
ובנוסף לא ראינו שאלישע היה מקבל כסף מהציבור אלא היה אוכל ויושן אצל אנשים שיהיו מארחים אותו ולאחר מכן חוזר לעיסוקו. יתר על כן חז"ל ציינו לשבח את מידתו של שמואל, ששמואל אפילו כשהיה בדרך והיה יכול בשעת הדחק להתארח, בכל זאת בחר שלא לעשות כן.