הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"

שורה 84: שורה 84:
גב. רב הונא היה דולה מים אך הוא היה דולה מים לשדותיו והיה מתפרנס מהם .
גב. רב הונא היה דולה מים אך הוא היה דולה מים לשדותיו והיה מתפרנס מהם .


ו.ב יוסף שהיה נושא קורות לא היה עושה זאת לפרנסה אלא היה עושה זאת להתחמם בימים של שלג(הכסף משנה אומר אליבא דרש"י)
ה. רב יוסף שהיה נושא קורות לא היה עושה זאת לפרנסה אלא היה עושה זאת להתחמם בימים של שלג(הכסף משנה מפרש אליבא דרש"י)
ה.הרמב"ם שפירש את הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה" שהותר רק לתלמידי חכמים בעלי מומים וזקנים ליטול שכר כדי שיחיו פירוש זה לא נכון  
 
הרי גם לסתם עמי ארצות בעלי מומים וזקנים אנו מצווים לתת להם צדקה , וגם יוצא שלתלמיד חכם אסור לקחת גם מתנות אך שאנו קוראים את התנ"ך אנו רואים שהיו מגעים לנביא עם שי (שמואל א' פרק ח פסוק ז').
ו. הרמב"ם שפירש את הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה" התיר רק לתלמידי חכמים בעלי מומים וזקנים ליטול שכר כדי שיחיו פירוש זה לא נכון  
הרי גם לסתם עמי ארצות בעלי מומים וזקנים אנו מצווים לתת להם צדקה , וגם יוצא מכאן שלתלמיד חכם אסור לקחת מתנות אך שאנו קוראים את התנ"ך אנו רואים שהיו מגעים לנביא עם שי (שמואל א' פרק ח פסוק ז').
וכן ראינו גם :
וכן ראינו גם :
1.הנשיא היה מפרנס את רבי יוחנן (סוטה כא א')
1.הנשיא היה מפרנס את רבי יוחנן (סוטה כא א')
2. הפסוק "כי ליושבים לפני ה' יהיה לאכול לשובעה" זאת אומרת שלומדי תורה צרכים לחיות בשובעה (ישיעה פרק כג פסוק יח')
2. הפסוק "כי ליושבים לפני ה' יהיה לאכול לשובעה" זאת אומרת שלומדי תורה צרכים לחיות בשובעה (ישיעה פרק כג פסוק יח')
3.  רב אמי נטל את הצדקה הגמרא מבברת למה עשה כן תירוץ א. לקח בשביל לחלק לענים תירוץ ב. אדם גדול שאני ומותר לו להתפרנס מהציבור  
3.  רב אמי נטל את הצדקה הגמרא שואלת למה נטל? ועונה אדם גדול שאני ומותר לו להתפרנס מהציבור .
ולומדים זאת מהכהן הגדול  "והכהן הגדול מאחיו" גדול בחכמה ובעושר ואם אין לו (עושר) אחיו נותנים לו גדול "-גדלהו משל אחיו" (חולין קלד ב')
ולומדים זאת מהכהן הגדול  "והכהן הגדול מאחיו" גדול בחכמה ובעושר ואם אין לו (עושר) אחיו נותנים לו גדול "-גדלהו משל אחיו" (חולין קלד ב')
ורב אמי לא היה חולה אלא בריא ולא הקשו על תרוץ זה מפירוש הרמב"ם שרק לחולים ובעלי מומים מותר לקחת  
ורב אמי לא היה חולה אלא בריא ולא הקשו על תרוץ זה מפירוש הרמב"ם שרק לחולים ובעלי מומים מותר לקחת  
ט.הראיה של הרמב"ם עם רבי יונתן בן עמרם היא קושיא עליו! הרי איך אפשר לומר שרבי היה מפרנס תלמידי חכמים למרות שאסור להם לקחת ואף אחד לא גער עליו!  
 
ז. הראיה של הרמב"ם עם רבי יונתן בן עמרם היא קושיא עליו! הרי איך אפשר לומר שרבי היה מפרנס תלמידי חכמים למרות שאסור להם לקחת ואף אחד לא גער עליו!  
אלא אנו מוצרכים להגיד שרבי יונתן בן עמרם נהג לפנים משורת הדין ולא רצה להנות מכבוד תורתו .
אלא אנו מוצרכים להגיד שרבי יונתן בן עמרם נהג לפנים משורת הדין ולא רצה להנות מכבוד תורתו .