85
עריכות
נתנאל ישראלי (שיחה | תרומות) |
נתנאל ישראלי (שיחה | תרומות) |
||
שורה 71: | שורה 71: | ||
==פירוש הכסף משנה על הרמב"ם== | ==פירוש הכסף משנה על הרמב"ם== | ||
הכסף משנה בפירושו מתייחס לטענות הרמב"ם ומתרץ אותם וגם מביא ראיות לדבריו | הכסף משנה בפירושו מתייחס לטענות הרמב"ם ומתרץ אותם וגם מביא ראיות לדבריו | ||
א. ראיה שלך על הלל הזקן שהיה חוטב עצים לא נכונה ,מדובר שעבד בתחילת דרכו שעוד למד תורה אצל שמעיה ואבטליון | א. ראיה שלך על הלל הזקן שהיה חוטב עצים לא נכונה ,מדובר שעבד בתחילת דרכו שעוד למד תורה אצל שמעיה ואבטליון | ||
וכשעלה לגדלותו היתכן להגיד שהוא היה עדין חוטב עצים!? אלא פורנס על ידי הציבור. | וכשעלה לגדלותו היתכן להגיד שהוא היה עדין חוטב עצים!? אלא פורנס על ידי הציבור. | ||
ב.רי חנניה בן דוסא אם היה רוצה להתעשר לא היה צריך לבקש מבני אדם אלא היה מבקש מהשמים אלא הוא לא רצה להנות מהעולם הזה אך מעיקר הדין היה לו מותר | ב.רי חנניה בן דוסא אם היה רוצה להתעשר לא היה צריך לבקש מבני אדם אלא היה מבקש מהשמים אלא הוא לא רצה להנות מהעולם הזה אך מעיקר הדין היה לו מותר | ||
את הראיה השלישית של הרמב"ם הכסף משנה עונה עלה בשני אופנים מכיוון שהיה לרמב"ם גרסה אחרת (לפי הרמב"ם קרנא היה דולה מים (והוא לא הזכיר את רב הונא) | את הראיה השלישית של הרמב"ם הכסף משנה עונה עלה בשני אופנים מכיוון שהיה לרמב"ם גרסה אחרת (לפי הרמב"ם קרנא היה דולה מים (והוא לא הזכיר את רב הונא) | ||
אך לפי הכסף משנה רב הונא היה דולה מים וקנא היה עובד בבדיקת יינות ) | אך לפי הכסף משנה רב הונא היה דולה מים וקנא היה עובד בבדיקת יינות ) | ||
גא.קרנא היה בודק את היין ועבודה זו הייתה ללא טורח וברור שמי שהיה מתפרנס ממלאכתו אסור לו ליטול מן הציבור. | גא.קרנא היה בודק את היין ועבודה זו הייתה ללא טורח וברור שמי שהיה מתפרנס ממלאכתו אסור לו ליטול מן הציבור. | ||
גב. רב הונא היה דולה מים אך הוא היה דולה מים לשדותיו והיה מתפרנס מהם . | גב. רב הונא היה דולה מים אך הוא היה דולה מים לשדותיו והיה מתפרנס מהם . | ||
ו.ב יוסף שהיה נושא קורות לא היה עושה זאת לפרנסה אלא היה עושה זאת להתחמם בימים של שלג(הכסף משנה אומר אליבא דרש"י) | ו.ב יוסף שהיה נושא קורות לא היה עושה זאת לפרנסה אלא היה עושה זאת להתחמם בימים של שלג(הכסף משנה אומר אליבא דרש"י) | ||
ה.הרמב"ם שפירש את הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה" שהותר רק לתלמידי חכמים בעלי מומים וזקנים ליטול שכר כדי שיחיו פירוש זה לא נכון | ה.הרמב"ם שפירש את הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה" שהותר רק לתלמידי חכמים בעלי מומים וזקנים ליטול שכר כדי שיחיו פירוש זה לא נכון |
עריכות