הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"

אין תקציר עריכה
שורה 101: שורה 101:


3.  רב אמי נטל את הצדקה הגמרא שואלת למה נטל? ועונה אדם גדול שאני ומותר לו להתפרנס מהציבור (חולין קלד ב').
3.  רב אמי נטל את הצדקה הגמרא שואלת למה נטל? ועונה אדם גדול שאני ומותר לו להתפרנס מהציבור (חולין קלד ב').
{}{}{}{ורב אמי לא היה חולה אלא בריא ולא הקשו על תרוץ זה מפירוש הרמב"ם שרק לחולים ובעלי מומים מותר לקחת}{}{}{}  
{}{}{}{ורב אמי לא היה חולה ולא הקשו על תרוץ זה מפירוש הרמב"ם שרק לחולים ובעלי מומים מותר לקחת}{}{}{}  


ז. הראיה של הרמב"ם עם רבי יונתן בן עמרם היא קושיא עליו! הרי איך אפשר לומר שרבי היה מפרנס תלמידי חכמים למרות שאסור להם לקחת ואף אחד לא גער עליו!  
ז. הראיה של הרמב"ם עם רבי יונתן בן עמרם היא קושיא עליו! הרי איך אפשר לומר שרבי היה מפרנס תלמידי חכמים למרות שאסור להם לקחת ואף אחד לא גער עליו!  
שורה 120: שורה 120:
ולציבור היה מחויבות לפרנס אותם מכאן למדנו שלאדם מותר לאדם ליטול כסף מהציבור אך ורק בתנאי שאין לו מקור פרנסה אחר (ראייה לתנאי השני של הכס"מ אדם שלומד תורה וע"י כך מקרב את עם ישראל לתורה ומצוות ואין לו מקור פרנסה אחר מותר לו ליטול שכר מהציבור)
ולציבור היה מחויבות לפרנס אותם מכאן למדנו שלאדם מותר לאדם ליטול כסף מהציבור אך ורק בתנאי שאין לו מקור פרנסה אחר (ראייה לתנאי השני של הכס"מ אדם שלומד תורה וע"י כך מקרב את עם ישראל לתורה ומצוות ואין לו מקור פרנסה אחר מותר לו ליטול שכר מהציבור)


הדיינים נוטלים 99 מנה מהלשכה גם שם פירשו התוספות בתנאי שאין לו דרך אחרת להתפרנס(ראייה לתנאי השלישי של הכס"מ גם לדיינים מותר להתפרנס מהציבור)  
הדיינים נוטלים תשעים ותשע מנה מהלשכה גם שם פירשו התוספות בתנאי שאין לו דרך אחרת להתפרנס(ראייה לתנאי השלישי של הכס"מ גם לדיינים מותר להתפרנס מהציבור)  
לא רק שמותר לתת להם שכר על כך אלא הגמרא אומרת שאפילו חובה להוסיף להם למרות שהם לא ירצו בכך. (כתובות קה א')
לא רק שמותר לתת להם שכר על כך אלא הגמרא אומרת שאפילו חובה להוסיף להם למרות שהם לא ירצו בכך. (כתובות קה א')