הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"

נטילת שכר עבור לימוד תורה (עריכה)

גרסה מ־17:53, 6 באפריל 2016

נוספו 7,299 בתים , 17:53, 6 באפריל 2016

←‏פירוש הכסף משנה על הרמב"ם

נתנאל ישראלי

85

עריכות

@@ שורה 69: / שורה 69: @@
 '''הטור''' ציטט את דברי הרמב"ם ופסקם להלכה ללא סיוג. (יו"ד הלכות תלמוד תורה רמו כא')
 ==פירוש הכסף משנה על הרמב"ם==
+הכסף משנה בפירושו מתייחס לטענות הרמב"ם ומתרץ אותם וגם מביא ראיות לדבריו
+א. ראיה שלך על הלל הזקן שהיה חוטב עצים לא נכונה ,מדובר שעבד בתחילת דרכו שעוד למד תורה אצל שמעיה ואבטליון
+וכשעלה לגדלותו היתכן להגיד שהוא היה עדין חוטב עצים!? אלא פורנס על ידי הציבור.
+ב.רי חנניה בן דוסא אם היה רוצה להתעשר לא היה צריך לבקש מבני אדם אלא היה מבקש מהשמים אלא הוא לא רצה להנות מהעולם הזה אך מעיקר הדין היה לו מותר
+את הראיה השלישית של הרמב"ם הכסף משנה עונה עלה בשני אופנים מכיוון שהיה לרמב"ם גרסה אחרת (לפי הרמב"ם קרנא היה דולה מים (והוא לא הזכיר את רב הונא)
+אך לפי הכסף משנה רב הונא היה דולה מים וקנא היה עובד בבדיקת יינות )
+גא.קרנא היה בודק את היין ועבודה זו הייתה ללא טורח וברור שמי שהיה מתפרנס ממלאכתו אסור לו ליטול מן הציבור.
+גב. רב הונא היה דולה מים אך הוא היה דולה מים לשדותיו והיה מתפרנס מהם .
+ו.ב יוסף שהיה נושא קורות לא היה עושה זאת לפרנסה אלא היה עושה זאת להתחמם בימים של שלג(הכסף משנה אומר אליבא דרש"י)
+ה.הרמב"ם שפירש את הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה" שהותר רק לתלמידי חכמים בעלי מומים וזקנים ליטול שכר כדי שיחיו פירוש זה לא נכון
+הרי גם לסתם עמי ארצות בעלי מומים וזקנים אנו מצווים לתת להם צדקה , וגם יוצא שלתלמיד חכם אסור לקחת גם מתנות אך שאנו קוראים את התנ"ך אנו רואים שהיו מגעים לנביא עם שי (שמואל א' פרק ח פסוק ז').
+וכן ראינו גם :
+.הנשיא היה מפרנס את רבי יוחנן (סוטה כא א')
+. הפסוק "כי ליושבים לפני ה' יהיה לאכול לשובעה" זאת אומרת שלומדי תורה צרכים לחיות בשובעה (ישיעה פרק כג פסוק יח')
+.  רב אמי נטל את הצדקה הגמרא מבברת למה עשה כן תירוץ א. לקח בשביל לחלק לענים תירוץ ב. אדם גדול שאני ומותר לו להתפרנס מהציבור
+ולומדים זאת מהכהן הגדול  "והכהן הגדול מאחיו" גדול בחכמה ובעושר ואם אין לו (עושר) אחיו נותנים לו גדול "-גדלהו משל אחיו" (חולין קלד ב')
+ורב אמי לא היה חולה אלא בריא ולא הקשו על תרוץ זה מפירוש הרמב"ם שרק לחולים ובעלי מומים מותר לקחת
+ט.הראיה של הרמב"ם עם רבי יונתן בן עמרם היא קושיא עליו! הרי איך אפשר לומר שרבי היה מפרנס תלמידי חכמים למרות שאסור להם לקחת ואף אחד לא גער עליו!
+אלא אנו מוצרכים להגיד שרבי יונתן בן עמרם נהג לפנים משורת הדין ולא רצה להנות מכבוד תורתו .
+הכסף משנה חולק על הרמב"ם בפירוש המשנה באבות ומפרש(להביא את המשנה)
+ר' ישמעאל יתכוון לאנשים שלומדים תורה בשביל שיהו ראשי ישיבות ויכבדו אותם או שהם לומדים תורה כמו שאר המקצעות בשביל לקבל כסף כשהוא ילמד אחרים
+ראיה לדבריו  "לאהבה את ה' אלהיך" -מלמד שלא אקרא בשביל שיקראוני חכם  או בשביל כבוד או כסף וכו'  אלא תילמד תורה כדי לעשות ויספקו בידך ללמוד וללמד לשמור ולעשות (נדרים סב א')
+והמכוון לימודו לשם שמים ואין לו דרך אחר להתפרנס אלא לימודו מותר לו להתפרנס על ידי לימודו אך דבר זה מותר לאחד משלושת התנאים הבאים :
+א. יטול שכר מאבות ללימוד בנים או ללימוד האב. ב.יקרב את עמי ארצות לתורה ומצוות. ג. דין הדן דין אמת .
+וכל זה למדנו מתלמידי חכמים היו נוטלים שכרם מהלשכה על כך שהיו מלמדים את הכהנים הלכות שחיטה וקמיצה (כתובות קו א' ) -אנו רואים שת"ח שהיו מלמדים הלכות שחיטה וקמיצה היו נוטלים
+שכר על כך מכיוון שהיה לכהנים ולעם ישראל הנאה מכך לכן היה מותר להם ליטול כסף מלשכה (א.תרומות עם ישראל "האבות"והכהנים הם "הבנים")
+והתוספות העיר על המקום למרות שלמדנו שאסור ליטול שכר על לימוד תורה (פרק המדיר הנאה מחביר צריך לבדוק)והוא עונה :כאן זה שונה כי הם היו יושבים ולומדים כל היום
+ולציבור היה מחוייבות לפרנס אותם מכאן למדנו שלאדם מותר לאדם ליטול כסף מהציבור אך ורק בתנאי שאין לו מקור פרנסה אחר (ב. אדם שלומד תורה וע"י כך מקרב את עם ישראל לתורה ומצוות ואין לו מקור פרנסה
+אחר מותר לו ליטולשכר מהציבור)
+הדיינים נוטלים 99 מנה מהלשכה גם שם פירשו התוספות בתנאי שאין לו דרך אחרת להתפרנס(ג. גם לדיינים מותר להתפרנס מהציבור) לא רק שמותר לתת להם שכר על כך
+אלא הגמרא אומרת שאפילו חובה להוסיף להם למרות שהם לא ירצו בכך  (כתובות קה א')
+הכלל שעולה לנו על פי הכס"מ  שאדם שלומד תורה ואין לו מלאכה להתפרנס בא מותר לו ליטול שכר ע"י לימוד תלמידים או אנשים אחרים
+הכסף משנה בסוף דבריו מנסה לתרץ בנסיונות אחרים את  דברי הרמב"ם
+א. הרמב"ם דיבר כאן רק לאנשיים שלומדים תורה ופורקיים עול מהמלאכה בשביל להתפרנס מן הציבור.
+ב.אפשר להגיד שהרמב"ם חזר בו ואנו רואים (וגם הוא מודה)שכל חכמי ישראל לא נהגו כך ונטלו כסף מן הציבור.
+הכסף משנה מסיים את דבריו בטענה שגם אם הרמב"ם לא יסכים לדברי עדיין יהיה מותר ליטול שכר על לימוד תורה כי "את לעשות לה' הפרו תורתך"
+אם לא נקיים את הלומדי תורה לא יהיו עוד לומדי תורה בעם ישראל שזהו היתר לכתחילה גם בשביל בחורי ישיבה הרוצים להתמסר לתורה .