85
עריכות
נתנאל ישראלי (שיחה | תרומות) |
נתנאל ישראלי (שיחה | תרומות) |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
א.הלל הזקן היה חוטב עציים במקצועו וגם למד אצל שמעיה ואבטליון -(יומא לה ב) | |||
ב.חנניה בן דוסא שבת כל מעידה שכל העולם ניזון בזכותו היה מסתפק בקב חרובים מערב שבת עד ערב שבת ולא ביקש אוכל מאף אחד -(ברכות יז ב') | |||
ג.קרנא היה דיין באר"י והיה דולה מים וכשהיו באים לפניו בעלי הדינים היה אומר להם או שתביאו מישהו שידלה במקומו | |||
או שתתנו לי שכר בטלה על זה שאני לא עובד -(כתובות קה א') | או שתתנו לי שכר בטלה על זה שאני לא עובד -(כתובות קה א') | ||
ד.לא מצינו חכם עני שגער על אנשי דורו שלא מפרנסים אותו | |||
כי הם ידעו שדבר זה אסור, וידע התלמיד חכם שאם היה לוקח היה זה חילול השם גדול | כי הם ידעו שדבר זה אסור, וידע התלמיד חכם שאם היה לוקח היה זה חילול השם גדול | ||
מפני שכך העם חושבים שהתורה היא כמו אחת מהמלאכות אשר צריך לפרנס וע"י יתבזה בעינהם | מפני שכך העם חושבים שהתורה היא כמו אחת מהמלאכות אשר צריך לפרנס וע"י יתבזה בעינהם | ||
שורה 31: | שורה 31: | ||
לכן הותר להם להתפרנס מהציבור: | לכן הותר להם להתפרנס מהציבור: | ||
ה. הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה"(מקור הפסוק..)-התורה נמשלה לאונית סוחר וכבר היא תדאג לפרנסה" פסוק זה חל רק על תלמידי חכמים זקנים ובעלי מומים | |||
אך לא על תלמידי חכמים שיכולים להתפרנס בכוחות עצמם ,גם בעלי מומים אם הם יכולים להתפרנס בכוחות עצמם חייבים להתפרנס בכוחות עצמם | אך לא על תלמידי חכמים שיכולים להתפרנס בכוחות עצמם ,גם בעלי מומים אם הם יכולים להתפרנס בכוחות עצמם חייבים להתפרנס בכוחות עצמם | ||
ואת זה למדנו | ואת זה למדנו | ||
ו.מרב יוסף שהיה עיוור ולמרות זאת היה סבל של קורות והיה אומר "גדולה מלאכה שמחממת את בעליה" | |||
זאת אומרת רב יוסף היה שמח בעבודתו ומסתפק בה ולא פשט יד לעזרה מן הציבור (גיטין סז ב') | זאת אומרת רב יוסף היה שמח בעבודתו ומסתפק בה ולא פשט יד לעזרה מן הציבור (גיטין סז ב') | ||
ז.יש אנשים שאומרים "הרוצה ליהנות ייהנה כאלישע ושלא ליהנות אל ייהנה כשמואל הרמתי" דבר זה לא דומה בכלל ומי שאומר זאת מטעה את הציבור לא שמענו שאלישע | |||
היה מקבל כסף מהציבור קל וחומר גובה כסף בשביל שיפרנסו אותו אלא היה אוכל ויושן אצל אנשים שיהיו מארחים אותו ולאחר מכן חוזר לעיסוקו. | היה מקבל כסף מהציבור קל וחומר גובה כסף בשביל שיפרנסו אותו אלא היה אוכל ויושן אצל אנשים שיהיו מארחים אותו ולאחר מכן חוזר לעיסוקו. | ||
לעומת זאת שמואל לא היה מתכבד אצל אנשים שהיו מארחים אותו ובשביל כך ציינו חז"ל את מידתו של שמואל ,ששמואל אפילו שהיה בדרך היה יכול | לעומת זאת שמואל לא היה מתכבד אצל אנשים שהיו מארחים אותו ובשביל כך ציינו חז"ל את מידתו של שמואל ,ששמואל אפילו שהיה בדרך היה יכול | ||
בשעת הדחק להתארח בחר בכל זאת שלא להתארח . | בשעת הדחק להתארח בחר בכל זאת שלא להתארח . | ||
ח.מעשה בבעל כרם שתמיד היו גונבים לו ענבים מהכרם בתדירות והיה מצטער כל עונת הבצירה ולאחר זמן הבצירה היו אנשים באים | |||
ואוספים את הצימוקים שהיו נשארים שהם היו הפקר ומותרים לכל ,יום אחד עבר ר' טרפון וישב וליקט מאותם צימוקים בעל הכרם חשב שזהו הגנב שהתנקל עליו כל השנה התגבר עליו | ואוספים את הצימוקים שהיו נשארים שהם היו הפקר ומותרים לכל ,יום אחד עבר ר' טרפון וישב וליקט מאותם צימוקים בעל הכרם חשב שזהו הגנב שהתנקל עליו כל השנה התגבר עליו | ||
וקשר אותו בתוך שק , ר' טרפון הבין שהוא עומד להשליך אותו לנהר וישר צעק "אוי לך טרפון שזה הורגך" וכאשר בעל הכרם הבין שזה ר' טרפון שחרר אותו,ולאחר מעשה זה ר' טרפון היה מצטער | וקשר אותו בתוך שק , ר' טרפון הבין שהוא עומד להשליך אותו לנהר וישר צעק "אוי לך טרפון שזה הורגך" וכאשר בעל הכרם הבין שזה ר' טרפון שחרר אותו,ולאחר מעשה זה ר' טרפון היה מצטער | ||
כל חיו על כך שהציל את עצמו על ידי כיתרה של תורה למרות שהיה עשיר ויכל להציע לו הרבה כסף (נדרים סב א') | כל חיו על כך שהציל את עצמו על ידי כיתרה של תורה למרות שהיה עשיר ויכל להציע לו הרבה כסף (נדרים סב א') | ||
ט. בשנת בצורת רבי היה פותח את אוצרותיו והיה אומר שרק תלמידי חכמים שלמדו (גמרא,הגדה ,הלכה) שיגיעו עליו והוא יפרנס אותם יום אחד רבי יונתן בן עמרם | |||
נכנס ואמר לו פרנסני ככלב וכעורב ומכאן אנו רואים כמה תלמידי חכמים היו נזהרים ולא היו משתמשים בכיתרה של תורה בשביל להנות בעלום הזה (בבא בתרא ח א') | נכנס ואמר לו פרנסני ככלב וכעורב ומכאן אנו רואים כמה תלמידי חכמים היו נזהרים ולא היו משתמשים בכיתרה של תורה בשביל להנות בעלום הזה (בבא בתרא ח א') | ||
עריכות