הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"

אין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:
יש כאלו שיבוא ויטענו על ידי סיפורים או פסוקים ששם יראה שאולי יהיה מותר ליטול שכר על לימוד תורה
יש כאלו שיבוא ויטענו על ידי סיפורים או פסוקים ששם יראה שאולי יהיה מותר ליטול שכר על לימוד תורה
אך ראיות אלו אינם ראיות הם מדברים על בעלי מומים או תלמידי מבוגרים שאין להם דרך אחרת לחיות אלא על ידי לקיחת ממון ומאחר שרצון התורה שיחיו ולא שימותו  
אך ראיות אלו אינם ראיות הם מדברים על בעלי מומים או תלמידי מבוגרים שאין להם דרך אחרת לחיות אלא על ידי לקיחת ממון ומאחר שרצון התורה שיחיו ולא שימותו  
לכן הותר להם להתפרנס מהציבור  
לכן הותר להם להתפרנס מהציבור:
5. הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה"(מקור הפסוק..)-התורה נמשלה לאונית סוחר וכבר היא תדאג לפרנסה" פסוק זה חל רק על תלמידי חכמים זקנים ובעלי מומים
אך לא על תלמידי חכמים שיכולים להתפרנס בכוחות עצמם ,גם בעלי מומים אם הם יכולים להתפרנס בכוחות עצמם חייבים להתפרנס בכוחות עצמם
ואת זה למדנו


 
6.מרב יוסף שהיה עיוור ולמרות זאת היה סבל של קורות והיה אומר "גדולה מלאכה שמחממת את בעליה"  
ראיות אלו הם 5א. הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה"(מקור הפסוק..)-התורה נמשלה לאונית סוחר וכבר היא תדאג לפרנסה" פסוק זה חל רק על תלמידי חכמים זקנים ובעלי מומים
אך לא על תלמידי חכמים שיכולים להתפרנס בכוחות עצמם ,גם בעלי מומים אם הם יכולים להתפרנס בכוחות עצמם חייבים להתפרנס בכוחות עצמם
ואת זה למדנו 5ב.מרב יוסף שהיה עיוור ולמרות זאת היה סבל של קורות והיה אומר "גדולה מלאכה שמחממת את בעליה"  
זאת אומרת רב יוסף היה שמח בעבודתו ומסתפק בה ולא פשט יד לעזרה מן הציבור (גיטין סז ב')
זאת אומרת רב יוסף היה שמח בעבודתו ומסתפק בה ולא פשט יד לעזרה מן הציבור (גיטין סז ב')




6.יש אנשים שאומרים "הרוצה להנות ייהנה  כאלישע ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי" דבר זה לא דומה בכלל ומי שאומר זאת מטעה את הציבור לא שמענו שאלישע
7.יש אנשים שאומרים "הרוצה להנות ייהנה  כאלישע ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי" דבר זה לא דומה בכלל ומי שאומר זאת מטעה את הציבור לא שמענו שאלישע
היה מקבל כסף מהציבור קל וחומר גובה כסף בשביל שיפרנסו אותו אלא היה אוכל ויושן אצל אנשים שיהיו מארחים אותו ולאחר מכן חוזר לעיסוקו.
היה מקבל כסף מהציבור קל וחומר גובה כסף בשביל שיפרנסו אותו אלא היה אוכל ויושן אצל אנשים שיהיו מארחים אותו ולאחר מכן חוזר לעיסוקו.
לעומת זאת שמואל לא היה מתכבד אצל אנשים שהיו מארחים אותו ובשביל כך צינו חז"ל את מידתו של שמואל ,ששמואל אפילו שהיה בדרך היה יכול
לעומת זאת שמואל לא היה מתכבד אצל אנשים שהיו מארחים אותו ובשביל כך צינו חז"ל את מידתו של שמואל ,ששמואל אפילו שהיה בדרך היה יכול
שורה 48: שורה 48:




7.מעשה בבעל כרם שתמיד היו גונבים לו ענבים מהכרם בתדירות והיה מצטער כל עונת הבצירה  ולאחר זמן הבצירה היו אנשים באים  
8.מעשה בבעל כרם שתמיד היו גונבים לו ענבים מהכרם בתדירות והיה מצטער כל עונת הבצירה  ולאחר זמן הבצירה היו אנשים באים  
ואוספים את הצימוקים שהיו נשארים שהם היו הפקר ומותרים לכל ,יום אחד עבר ר' טרפון וישב וליקט מאותם צימוקים בעל הכרם חשב שזהו הגנב שהתנקל עליו כל השנה התגבר עליו  
ואוספים את הצימוקים שהיו נשארים שהם היו הפקר ומותרים לכל ,יום אחד עבר ר' טרפון וישב וליקט מאותם צימוקים בעל הכרם חשב שזהו הגנב שהתנקל עליו כל השנה התגבר עליו  
וקשר אותו בתוך שק , ר' טרפון הבין שהוא עומד להשליך אותו לנהר וישר צעק "אוי לך טרפון שזה הורגך" וכאשר בעל הכרם הבין שזה ר' טרפון שחרר אותו,ולאחר מעשה זה ר' טרפון היה מצטער
וקשר אותו בתוך שק , ר' טרפון הבין שהוא עומד להשליך אותו לנהר וישר צעק "אוי לך טרפון שזה הורגך" וכאשר בעל הכרם הבין שזה ר' טרפון שחרר אותו,ולאחר מעשה זה ר' טרפון היה מצטער
שורה 54: שורה 54:




8.  בשנת בצורת רבי היה פותח את אוצרותיו והיה אומר שרק תלמידי חכמים שלמדו (גמרא,הגדה ,הלכה) שיגיעו עליו והוא יפרנס אותם יום אחד רבי יונתן בן עמרם  
9.  בשנת בצורת רבי היה פותח את אוצרותיו והיה אומר שרק תלמידי חכמים שלמדו (גמרא,הגדה ,הלכה) שיגיעו עליו והוא יפרנס אותם יום אחד רבי יונתן בן עמרם  
נכנס ואמר לו פרנסני ככלב וכעורב ומכאן אנו רואים כמה תלמידי חכמים היו נזהרים ולא היו משתמשים בכיתרה של תורה בשביל להנות בעלום הזה  (בבא בתרא ח א')
נכנס ואמר לו פרנסני ככלב וכעורב ומכאן אנו רואים כמה תלמידי חכמים היו נזהרים ולא היו משתמשים בכיתרה של תורה בשביל להנות בעלום הזה  (בבא בתרא ח א')