85
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"
אין תקציר עריכה
נתנאל ישראלי (שיחה | תרומות) |
נתנאל ישראלי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
הרמב"ם בספר המדע לא חסך במילים קשות ופסק: | הרמב"ם בספר המדע לא חסך במילים קשות ופסק: | ||
'''"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה | '''"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא.''' | ||
לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן. | לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן. | ||
ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון. וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות" (הלכות תלמוד תורה ג י'). | ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון. וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות" (הלכות תלמוד תורה ג י'). | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
*{מה עם ד?}* | *{מה עם ד?}* | ||
ה. רב יוסף שהיה נושא קורות לא היה עושה זאת לפרנסה אלא היה עושה זאת להתחמם בימים של שלג(הכסף משנה מפרש אליבא דרש"י). | ה. רב יוסף שהיה נושא קורות לא היה עושה זאת לפרנסה אלא היה עושה זאת להתחמם בעצמו בימים של שלג(הכסף משנה מפרש אליבא דרש"י). | ||
ו. הרמב"ם שפירש את הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה" התיר רק לתלמידי חכמים בעלי מומים וזקנים ליטול שכר כדי שיחיו פירוש זה לא נכון, | ו. הרמב"ם שפירש את הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה" התיר רק לתלמידי חכמים בעלי מומים וזקנים ליטול שכר כדי שיחיו פירוש זה לא נכון, | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
3. רב אמי נטל את כספי הצדקה והגמרא שואלת למה נטל? ועונה אדם גדול שאני ומותר לו להתפרנס מהציבור (חולין קלד ב'). | 3. רב אמי נטל את כספי הצדקה והגמרא שואלת למה נטל? ועונה אדם גדול שאני ומותר לו להתפרנס מהציבור (חולין קלד ב'). | ||
מכאן אנו ראוים שמותר גם לתלמידי חכמים שלא היו בעלי מומים ליטול שכר מן הציבור | מכאן אנו ראוים שמותר גם לתלמידי חכמים שלא היו בעלי מומים ליטול שכר מן הציבור. | ||
ז. הראיה של הרמב"ם עם רבי יונתן בן עמרם היא קושיא עליו! הרי איך אפשר לומר שרבי היה מפרנס תלמידי חכמים למרות שאסור להם לקחת ואף אחד לא גער עליו! | ז. הראיה של הרמב"ם עם רבי יונתן בן עמרם היא קושיא עליו! הרי איך אפשר לומר שרבי היה מפרנס תלמידי חכמים למרות שאסור להם לקחת ואף אחד לא גער עליו! | ||
אלא אנו | אלא אנו מוכרחים להגיד שרבי יונתן בן עמרם נהג לפנים משורת הדין ולא רצה להנות מכבוד תורתו . | ||
{{{{{{הכסף משנה חולק על הרמב"ם בפירוש המשנה באבות ומפרש(להביא את המשנה) | |||
ר' ישמעאל | ר' ישמעאל התכוון לאנשים שלומדים תורה בשביל שיהיו ראשי ישיבות ויכבדו אותם, או שהם לומדים תורה כמו שאר המקצועות בשביל לקבל כסף כשהוא ילמד אחרים. | ||
ראיה לדבריו "לאהבה את ה' אלהיך" -מלמד שלא אקרא בשביל שיקראוני חכם או בשביל כבוד או כסף וכו' | ראיה לדבריו "לאהבה את ה' אלהיך" -מלמד שלא אקרא בשביל שיקראוני חכם או בשביל כבוד או כסף וכו' אלא תלמד תורה כדי לעשות ויספקו בידך ללמוד וללמד לשמור ולעשות (נדרים סב א') | ||
'''והמכוון לימודו לשם שמים ואין לו דרך אחר להתפרנס אלא לימודו מותר לו להתפרנס על ידי לימודו''' אך דבר זה מותר לאחד משלושת התנאים הבאים : | '''והמכוון לימודו לשם שמים ואין לו דרך אחר להתפרנס אלא לימודו מותר לו להתפרנס על ידי לימודו''' אך דבר זה מותר לאחד משלושת התנאים הבאים : | ||