הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"

שורה 17: שורה 17:


1.הלל הזקן היה חוטב עציים במקצועו וגם למד אצל שמעיה ואבטליון -(יומא לה ב)
1.הלל הזקן היה חוטב עציים במקצועו וגם למד אצל שמעיה ואבטליון -(יומא לה ב)


2.חנניה בן דוסא שבת כל מעידה שכל העולם ניזון בזכותו היה מסתפק בקב חרובים מערב שבת עד ערב שבת ולא ביקש אוכל מאף אחד -(ברכות יז ב')
2.חנניה בן דוסא שבת כל מעידה שכל העולם ניזון בזכותו היה מסתפק בקב חרובים מערב שבת עד ערב שבת ולא ביקש אוכל מאף אחד -(ברכות יז ב')


3.קרנא היה דיין באר"י והיה דולה מים וכשהיו באים לפניו בעלי הדינים היה אומר להם או שתביאו מישהו שידלה במקומו  
3.קרנא היה דיין באר"י והיה דולה מים וכשהיו באים לפניו בעלי הדינים היה אומר להם או שתביאו מישהו שידלה במקומו  
או שתתנו לי שכר בטלה על זה שאני לא עובד -(כתובות קה א')
או שתתנו לי שכר בטלה על זה שאני לא עובד -(כתובות קה א')


4.לא מצינו חכם עני שגער על אנשי דורו שלא מפרנסים אותו  
4.לא מצינו חכם עני שגער על אנשי דורו שלא מפרנסים אותו  
כי הם ידעו שדבר זה אסור, וידע התלמיד חכם שאם היה לוקח היה זה חילול השם גדול
כי הם ידעו שדבר זה אסור, וידע התלמיד חכם שאם היה לוקח היה זה חילול השם גדול
מפני שכך העם חושבים שהתורה היא כמו אחת מהמלאכות אשר צריך לפרנס וע"י יתבזה בעינהם  
מפני שכך העם חושבים שהתורה היא כמו אחת מהמלאכות אשר צריך לפרנס וע"י יתבזה בעינהם  


יש כאלו שיבוא ויטענו על ידי סיפורים או פסוקים ששם יראה שאולי יהיה מותר ליטול שכר על לימוד תורה
יש כאלו שיבוא ויטענו על ידי סיפורים או פסוקים ששם יראה שאולי יהיה מותר ליטול שכר על לימוד תורה
שורה 41: שורה 37:
6.מרב יוסף שהיה עיוור ולמרות זאת היה סבל של קורות והיה אומר "גדולה מלאכה שמחממת את בעליה"  
6.מרב יוסף שהיה עיוור ולמרות זאת היה סבל של קורות והיה אומר "גדולה מלאכה שמחממת את בעליה"  
זאת אומרת רב יוסף היה שמח בעבודתו ומסתפק בה ולא פשט יד לעזרה מן הציבור (גיטין סז ב')
זאת אומרת רב יוסף היה שמח בעבודתו ומסתפק בה ולא פשט יד לעזרה מן הציבור (גיטין סז ב')


7.יש אנשים שאומרים "הרוצה להנות ייהנה  כאלישע ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי" דבר זה לא דומה בכלל ומי שאומר זאת מטעה את הציבור לא שמענו שאלישע
7.יש אנשים שאומרים "הרוצה להנות ייהנה  כאלישע ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי" דבר זה לא דומה בכלל ומי שאומר זאת מטעה את הציבור לא שמענו שאלישע
שורה 47: שורה 42:
לעומת זאת שמואל לא היה מתכבד אצל אנשים שהיו מארחים אותו ובשביל כך צינו חז"ל את מידתו של שמואל ,ששמואל אפילו שהיה בדרך היה יכול
לעומת זאת שמואל לא היה מתכבד אצל אנשים שהיו מארחים אותו ובשביל כך צינו חז"ל את מידתו של שמואל ,ששמואל אפילו שהיה בדרך היה יכול
בשעת הדחק להתארח בחר בכל זאת שלא להתארח .  
בשעת הדחק להתארח בחר בכל זאת שלא להתארח .  


8.מעשה בבעל כרם שתמיד היו גונבים לו ענבים מהכרם בתדירות והיה מצטער כל עונת הבצירה  ולאחר זמן הבצירה היו אנשים באים  
8.מעשה בבעל כרם שתמיד היו גונבים לו ענבים מהכרם בתדירות והיה מצטער כל עונת הבצירה  ולאחר זמן הבצירה היו אנשים באים  
שורה 53: שורה 47:
וקשר אותו בתוך שק , ר' טרפון הבין שהוא עומד להשליך אותו לנהר וישר צעק "אוי לך טרפון שזה הורגך" וכאשר בעל הכרם הבין שזה ר' טרפון שחרר אותו,ולאחר מעשה זה ר' טרפון היה מצטער
וקשר אותו בתוך שק , ר' טרפון הבין שהוא עומד להשליך אותו לנהר וישר צעק "אוי לך טרפון שזה הורגך" וכאשר בעל הכרם הבין שזה ר' טרפון שחרר אותו,ולאחר מעשה זה ר' טרפון היה מצטער
כל חיו על כך שהציל את עצמו על ידי כיתרה של תורה למרות שהיה עשיר ויכל להציע לו הרבה כסף  (נדרים סב א')
כל חיו על כך שהציל את עצמו על ידי כיתרה של תורה למרות שהיה עשיר ויכל להציע לו הרבה כסף  (נדרים סב א')


9.  בשנת בצורת רבי היה פותח את אוצרותיו והיה אומר שרק תלמידי חכמים שלמדו (גמרא,הגדה ,הלכה) שיגיעו עליו והוא יפרנס אותם יום אחד רבי יונתן בן עמרם  
9.  בשנת בצורת רבי היה פותח את אוצרותיו והיה אומר שרק תלמידי חכמים שלמדו (גמרא,הגדה ,הלכה) שיגיעו עליו והוא יפרנס אותם יום אחד רבי יונתן בן עמרם  
נכנס ואמר לו פרנסני ככלב וכעורב ומכאן אנו רואים כמה תלמידי חכמים היו נזהרים ולא היו משתמשים בכיתרה של תורה בשביל להנות בעלום הזה  (בבא בתרא ח א')
נכנס ואמר לו פרנסני ככלב וכעורב ומכאן אנו רואים כמה תלמידי חכמים היו נזהרים ולא היו משתמשים בכיתרה של תורה בשביל להנות בעלום הזה  (בבא בתרא ח א')


בסוף דבריו הרמב"ם מזכיר שתלמידי חכמים יש זכיות והם -


בסוף דבריו הרמב"ם מזכיר שתלמידי חכמים יש זכיות והם -
1.מותר להם לתת מעות לאדם בשביל יעשה לו מסחר בהם וירוויח,אדם שעושה זאת יש לו זכות גדולה(ברכות לד ב')
1.מותר להם לתת מעות לאדם בשביל יעשה לו מסחר בהם וירוויח,אדם שעושה זאת יש לו זכות גדולה(ברכות לד ב')
2.שתלמיד חכם מוכר סחורה בשוק הציבור מחויב לקנות ממנו תחילה (ב"ב כב א')
2.שתלמיד חכם מוכר סחורה בשוק הציבור מחויב לקנות ממנו תחילה (ב"ב כב א')
3. הציבור צריך לשלם ארנונה ומיסים על הת"ח גם אם הת"ח עשיר (ב"ב ז ב')
3. הציבור צריך לשלם ארנונה ומיסים על הת"ח גם אם הת"ח עשיר (ב"ב ז ב')
==רבנו יונה==
==רבנו יונה==
אסור לאדם להינות מדברי תורה בעולם הזה  
אסור לאדם להינות מדברי תורה בעולם הזה