82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת ידיים בשנים"
אין תקציר עריכה
דניאל אלקלעי (שיחה | תרומות) |
דניאל אלקלעי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה. | עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה. | ||
ועיין | ועיין בשו"ת שלמת חיים (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש. | ||
החזון איש (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת. | |||
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). | וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה). | ||
===דעת הים של שלמה=== | ===דעת הים של שלמה=== | ||
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך . | '''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה'''(על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש. | ||
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה. | '''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה. | ||