הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

שורה 60: שורה 60:
הביא '''הרא"ש''' (חולין ח', כט-ל) בשם '''בעל התרומה''' שיש חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר, צלייה אסור. טעמו הוא שכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והם המים, הותר הבישול (הבשר נותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים). ואע"פ שיתכן שהירק נוגע בסיר עצמו (ואז יש רק שני נטי"ם) מ"מ רוב הטעם מתפשט במים וכן הירק יכול לקבל טעם רק בגלל שהמים רותחים. אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור, סמ"ג, וסמ"ק'''.
הביא '''הרא"ש''' (חולין ח', כט-ל) בשם '''בעל התרומה''' שיש חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר, צלייה אסור. טעמו הוא שכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והם המים, הותר הבישול (הבשר נותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים). ואע"פ שיתכן שהירק נוגע בסיר עצמו (ואז יש רק שני נטי"ם) מ"מ רוב הטעם מתפשט במים וכן הירק יכול לקבל טעם רק בגלל שהמים רותחים. אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור, סמ"ג, וסמ"ק'''.


והוסיף '''הרא"ש''' בשם '''התוס'''' שהמקרה שעליו דיברה הגמ' הוא שהדגים חמים והקערה קרה, או שהדגים קרים והקערה חמה, אין זה משנה מי החם ומי הקר. ולמרות שיש מחלוקת ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95_%D7%90 פסחים עו.]) האם תתאה גבר או עילאה גבר, לכו"ע יש מעבר טעם כדי קליפה (עובי קליפת המאכל, כ-2 מ"מ) מאחד לשני. ואע"פ כן לא מצאנו שהצריכו להוריד את הקליפה.
והוסיף '''הרא"ש''' בשם '''התוס'''' שהמקרה שעליו דיברה הגמ' הוא שהדגים חמים והקערה קרה, או שהדגים קרים והקערה חמה, (אין זה משנה מי החם ומי הקר). ולמרות שיש מחלוקת ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95_%D7%90 פסחים עו.]) האם תתאה גבר או עילאה גבר, לכו"ע יש מעבר טעם כדי קליפה (עובי קליפת המאכל, כ-2 מ"מ) מאחד לשני. ואע"פ כן לא מצאנו שהצריכו להוריד את הקליפה.


אולם '''הסמ"ג''' (ספר המצוות גדול לאוין קמ-קמא) '''והסמ"ק''' (ספר המצוות קטן רי'ג ד'ה ודגים) סוברים שדגים שעלו לקערה, מותר לאוכלם עם חלב אף אם הקערה והדגים היו חמים.
אולם '''הסמ"ג''' (ספר המצוות גדול לאוין קמ-קמא) '''והסמ"ק''' (ספר המצוות קטן רי'ג ד'ה ודגים) סוברים שדגים שעלו לקערה, מותר לאוכלם עם חלב אף אם הקערה והדגים היו חמים.