הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

שורה 84: שורה 84:


תבשיל שנתבשל בסיר בשרי. אם הוא בן יומו מותר לאכול '''אחריו''' גבינה בלא בקינוח. ואם הוא אינו בן יומו, מותר לאוכלו '''עם''' גבינה.
תבשיל שנתבשל בסיר בשרי. אם הוא בן יומו מותר לאכול '''אחריו''' גבינה בלא בקינוח. ואם הוא אינו בן יומו, מותר לאוכלו '''עם''' גבינה.
וירקות שבושלו בסיר חלבי בן יומו, בדיעבד יהיה מותר לאוכלם עם תבשיל בשרי. (צריך להסביר את החילוק בין תבשיל לסיר הירקות)
וירקות שבושלו בסיר חלבי בן יומו, בדיעבד יהיה מותר לאוכלם עם תבשיל בשרי. ('''צריך להסביר את החילוק בין תבשיל לסיר הירקות'''''טקסט נטוי'')


והוסיף '''רבינו ירוחם''' וחידש שדגים רותחים שעלו בקערה קרה או דגים קרים בקערה רותחת צריך לקלוף כדי קליפה
והוסיף '''רבינו ירוחם''' וחידש שדגים רותחים שעלו בקערה קרה או דגים קרים בקערה רותחת צריך לקלוף כדי קליפה
שורה 92: שורה 92:
ועוד, על פי ההסבר של רבינו ירוחם לא מובנת שיטת רב שאסור בנ"ט בר נ"ט, הרי מסירים עד היכן שהדג קיבל טעם (ואין טעם איסור בדג) ומדוע ייאסר לאוכלם בחלב?
ועוד, על פי ההסבר של רבינו ירוחם לא מובנת שיטת רב שאסור בנ"ט בר נ"ט, הרי מסירים עד היכן שהדג קיבל טעם (ואין טעם איסור בדג) ומדוע ייאסר לאוכלם בחלב?


ועוד, אפילו אם נאמר שכשהקערה חמה היא אוסרת בכדי נטילת מקום (כ-2 ס"מ), יוצא שכל המחלוקת בין רב לשמואל הוא עד כמה מסירים, כדי קליפה או כדי מקום, וזה לא נראה כלל מדברי הגמ'.  
ועוד, אפילו אם נאמר שכשהקערה חמה היא אוסרת בכדי נטילת מקום (כ-2 ס"מ), יוצא שכל המחלוקת בין רב לשמואל הוא עד כמה מסירים, כדי קליפה או כדי מקום, וזה לא נראה כלל מדברי הגמ'.


== הפסיקה להלכה ==
== הפסיקה להלכה ==