154
עריכות
שורה 84: | שורה 84: | ||
תבשיל שנתבשל בסיר בשרי. אם הוא בן יומו מותר לאכול '''אחריו''' גבינה בלא בקינוח. ואם הוא אינו בן יומו, מותר לאוכלו '''עם''' גבינה. | תבשיל שנתבשל בסיר בשרי. אם הוא בן יומו מותר לאכול '''אחריו''' גבינה בלא בקינוח. ואם הוא אינו בן יומו, מותר לאוכלו '''עם''' גבינה. | ||
וירקות שבושלו בסיר חלבי בן יומו, בדיעבד יהיה מותר לאוכלם עם תבשיל בשרי. (צריך להסביר את החילוק בין תבשיל לסיר הירקות) | וירקות שבושלו בסיר חלבי בן יומו, בדיעבד יהיה מותר לאוכלם עם תבשיל בשרי. ('''צריך להסביר את החילוק בין תבשיל לסיר הירקות'''''טקסט נטוי'') | ||
והוסיף '''רבינו ירוחם''' וחידש שדגים רותחים שעלו בקערה קרה או דגים קרים בקערה רותחת צריך לקלוף כדי קליפה | והוסיף '''רבינו ירוחם''' וחידש שדגים רותחים שעלו בקערה קרה או דגים קרים בקערה רותחת צריך לקלוף כדי קליפה | ||
שורה 92: | שורה 92: | ||
ועוד, על פי ההסבר של רבינו ירוחם לא מובנת שיטת רב שאסור בנ"ט בר נ"ט, הרי מסירים עד היכן שהדג קיבל טעם (ואין טעם איסור בדג) ומדוע ייאסר לאוכלם בחלב? | ועוד, על פי ההסבר של רבינו ירוחם לא מובנת שיטת רב שאסור בנ"ט בר נ"ט, הרי מסירים עד היכן שהדג קיבל טעם (ואין טעם איסור בדג) ומדוע ייאסר לאוכלם בחלב? | ||
ועוד, אפילו אם נאמר שכשהקערה חמה היא אוסרת בכדי נטילת מקום (כ-2 ס"מ), יוצא שכל המחלוקת בין רב לשמואל הוא עד כמה מסירים, כדי קליפה או כדי מקום, וזה לא נראה כלל מדברי הגמ'. | ועוד, אפילו אם נאמר שכשהקערה חמה היא אוסרת בכדי נטילת מקום (כ-2 ס"מ), יוצא שכל המחלוקת בין רב לשמואל הוא עד כמה מסירים, כדי קליפה או כדי מקום, וזה לא נראה כלל מדברי הגמ'. | ||
== הפסיקה להלכה == | == הפסיקה להלכה == |
עריכות