147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== מהו נותן טעם == | == מהו נותן טעם == | ||
כל מאכל חם פולט מטעמו החוצה, ישנם מאכלים שאסורים באכילה כגון חֵלֶב או טריפה ואם כשהם היו חמים הונחו לידם מאכלים אחרים, המאכלים השניים קיבלו טעם מהאיסור (ויהיו אסורים בעצמם, אלא אם יש מספיק במאכל הכשר כדי לבטל את האיסור עיין [[ביטול בשישים]]). | כל מאכל חם פולט מטעמו החוצה, ישנם מאכלים שאסורים באכילה כגון חֵלֶב או טריפה ואם כשהם היו חמים הונחו לידם מאכלים אחרים, המאכלים השניים קיבלו טעם מהאיסור (ויהיו אסורים בעצמם, אלא אם יש מספיק במאכל הכשר כדי לבטל את האיסור, עיין [[ביטול בשישים]]). | ||
יש גם מאכלים שמותרים באכילה (בשר, חלב) אך אם יועברו טעמים מאחד לשני יאסרו באכילה ואף אם יהיה גורם אחד מתווך בניהם (כגון סיר או מאכל פרווה) יאסרו באכילה. | יש גם מאכלים שמותרים באכילה (בשר, חלב) אך אם יועברו טעמים מאחד לשני יאסרו באכילה ואף אם יהיה גורם אחד מתווך בניהם (כגון סיר או מאכל פרווה) יאסרו באכילה. | ||
| שורה 89: | שורה 89: | ||
והוסיף '''רבינו ירוחם''' וחידש שדגים רותחים שעלו בקערה קרה או דגים קרים בקערה רותחת צריך לקלוף כדי קליפה | והוסיף '''רבינו ירוחם''' וחידש שדגים רותחים שעלו בקערה קרה או דגים קרים בקערה רותחת צריך לקלוף כדי קליפה | ||
ותמה עליו '''הבי"ו''', | ותמה עליו '''הבי"ו''', שלפי דבריו אין חידוש בדין נ"ט בר נ"ט, זהו הדין הפשוט שמסירים עד היכן שקיבל טעם ואין הבדל בין נ"ט אחד לשני נטי"ם. | ||
ועוד, על פי ההסבר של רבינו ירוחם לא מובנת שיטת רב שאסור בנ"ט בר נ"ט, הרי מסירים עד היכן שהדג קיבל טעם (ואין טעם איסור בדג) ומדוע ייאסר לאוכלם בחלב? | ועוד, על פי ההסבר של רבינו ירוחם לא מובנת שיטת רב שאסור בנ"ט בר נ"ט, הרי מסירים עד היכן שהדג קיבל טעם (ואין טעם איסור בדג) ומדוע ייאסר לאוכלם בחלב? | ||