147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
אין תקציר עריכה
| שורה 65: | שורה 65: | ||
ונראה שהסיבה לחלק בין עליה, בישול וצלייה כיוון שבעליה הכלי אינו על האש מספיק רק שני נטי"ם אולם בישול וצלייה שהכלי על האש צריך נ"ט שלישי, ולכן, בבישול שהמים הם הנ"ט השלישי מותר לאכול את הדגים בחלב, אולם בצלי שאין נ"ט שלישי נאסרו הדגים עם חלב. | ונראה שהסיבה לחלק בין עליה, בישול וצלייה כיוון שבעליה הכלי אינו על האש מספיק רק שני נטי"ם אולם בישול וצלייה שהכלי על האש צריך נ"ט שלישי, ולכן, בבישול שהמים הם הנ"ט השלישי מותר לאכול את הדגים בחלב, אולם בצלי שאין נ"ט שלישי נאסרו הדגים עם חלב. | ||
והוסיף הבי"ו שמ"מ גם הרא"ש יתיר בעליה של דג חם לקערה חמה אם יש רוטב לדג שכן זה לא יותר חמור מבישול שבו יש רוטב והתירו הרא"ש. | |||
== שיטת הרשב"א ודעימיה == | == שיטת הרשב"א ודעימיה == | ||
| שורה 82: | שורה 84: | ||
== שיטת רבינו ירוחם == | == שיטת רבינו ירוחם == | ||
תבשיל שנתבשל בסיר בשרי. אם הוא בן יומו מותר לאכול '''אחריו''' גבינה בלא בקינוח | תבשיל שנתבשל בסיר בשרי. אם הוא בן יומו מותר לאכול '''אחריו''' גבינה בלא בקינוח. ואם הוא אינו בן יומו, מותר לאוכלו '''עם''' גבינה. | ||
וירקות שבושלו בסיר חלבי בן יומו, בדיעבד יהיה מותר לאוכלם עם תבשיל בשרי. (צריך להסביר את החילוק בין תבשיל לסין הירקות) | |||
והוסיף '''רבינו ירוחם''' וחידש שדגים רותחים שעלו בקערה קרה או דגים קרים בקערה רותחת צריך לקלוף כדי קליפה | |||
ותמה עליו '''הבי"ו''', אם כך אין חידוש בדין נ"ט בר נ"ט, זהו הדין הפשוט שמסירים עד היכן שקיבל טעם ואין הבדל בין נ"ט אחד לשני נטי"ם. | |||
ועוד, על פי ההסבר של רבינו ירוחם לא מובנת שיטת רב שאסור בנ"ט בר נ"ט, הרי מסירים עד היכן שהדג קיבל טעם (ואין טעם איסור בדג) ומדוע ייאסר לאוכלם בחלב? | |||
ועוד, אפילו אם נאמר שכשהקערה חמה היא אוסרת בכדי נטילת מקום (כ-2 ס"מ), יוצא שכל המחלוקת בין רב לשמואל הוא עד כמה מסירים, כדי קליפה או כדי מקום, וזה לא נראה כלל מדברי הגמ'. | |||
== הפסיקה להלכה == | == הפסיקה להלכה == | ||