147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
אין תקציר עריכה
| שורה 70: | שורה 70: | ||
'''הרשב"א''' כתב שדגים שהתבשלו בסיר בשרי מותר לאוכלם עם חלב ולא חילק כלל בין בישול לצלייה, וכן לא חילקו '''הר"ן, ראבי"ה, מרדכי, ר"ת, ר"י, הגהות אשרי''' וכך משמע לבי"ו בדעת '''רש"י'''. | '''הרשב"א''' כתב שדגים שהתבשלו בסיר בשרי מותר לאוכלם עם חלב ולא חילק כלל בין בישול לצלייה, וכן לא חילקו '''הר"ן, ראבי"ה, מרדכי, ר"ת, ר"י, הגהות אשרי''' וכך משמע לבי"ו בדעת '''רש"י'''. | ||
וכתב עליהם '''הבי"ו''' שאם היו מחלקים בין בישול לצלייה היו כותבים ולא משאירים דבריהם סתומים, ולכן לפי דעתם אין הבדל בין עליה, בישול, צלייה בסיר בשרי והדגים מותרים בחלב. | וכתב עליהם '''הבי"ו''' שאם היו מחלקים בין בישול לצלייה היו כותבים זאת ולא משאירים דבריהם סתומים, ולכן לפי דעתם אין הבדל בין עליה, בישול, צלייה בסיר בשרי והדגים מותרים בחלב. | ||
=== דעת הרמב"ם === | === דעת הרמב"ם === | ||
'''הרמב"ם''' כתב (מאכלות אסורות ט', כ"ג) שדגים שהתבשלו בקערה של בשר מותרים לאוכלם עם חלב | '''הרמב"ם''' כתב (מאכלות אסורות ט', כ"ג) שדגים שהתבשלו בקערה של בשר מותרים לאוכלם עם חלב, דגים שניצלו עם בשר אסור לאוכלם עם חלב. | ||
והתקשה '''הטור''' בדבריו, שכן מדיוק בתחילת דבריו נראה שדווקא דגים שהתבשלו בקערה בשרית מותר, אבל דגים שניצלו בקערה בשרית יהיה אסור. ומסוף דבריו משמע שדווקא דגים שנצלו עם בשר אסור, אבל דגים שניצלו בקערה בשרית מותר. | |||
והסבירו '''הבי"ו''' | והסבירו '''הבי"ו''' שהרמב"ם לא חילק בין בישול לצלייה כלל, כדעת רוב הראשונים, ומה שכתב לגבי דגים שצלאם עם בשר נאסרו בחלב, הוא לעניין אחר, לדין ריחא, ששני מאכלים שנאפו ביחד מעבירים טעם אחד לשני [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=300&hilite= (ע"י ריחא)]. וכ"כ '''בהגהות מימוניות''' | ||
== שיטת רבינו ירוחם == | == שיטת רבינו ירוחם == | ||
| שורה 86: | שורה 86: | ||
אם בישלו ירקות בסיר חלבי בן יומו, יהיה מותר בדיעבד לאוכלם עם תבשיל בשרי. ובדגים שעלו בקערה צריך לקלוף את מקום הקליפה שנגע בקערה. | אם בישלו ירקות בסיר חלבי בן יומו, יהיה מותר בדיעבד לאוכלם עם תבשיל בשרי. ובדגים שעלו בקערה צריך לקלוף את מקום הקליפה שנגע בקערה. | ||
כלומר '''רבינו ירוחם''' הפקיע את דין נ"ט בר נ"ט מעיקרו שכן כל דין נ"ט בר נ"ט הוא שהנ"ט השני | כלומר '''רבינו ירוחם''' הפקיע את דין נ"ט בר נ"ט מעיקרו שכן כל דין נ"ט בר נ"ט הוא שאע"פ שהנ"ט השני קיבל טעם (חלש), מותר לאוכלו עם בשר/חלב אך אם הוא צריך לקלוף כדי קליפה מוכח שהוא אסור מעיקרו, וכך תמה עליו '''הבית יוסף''' (צה, א). | ||
== הפסיקה להלכה == | == הפסיקה להלכה == | ||