147
עריכות
שורה 62: | שורה 62: | ||
הביא '''הרא"ש''' בשם '''בעל התרומה''' שיש חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר, צלייה אסור. טעמו הוא שכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, הותר הבישול (הבשר נותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים). אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור, סמ"ג, וסמ"ק'''. | הביא '''הרא"ש''' בשם '''בעל התרומה''' שיש חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר, צלייה אסור. טעמו הוא שכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, הותר הבישול (הבשר נותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים). אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור, סמ"ג, וסמ"ק'''. | ||
המקרה שעליו דיברה '''הגמ'''' הוא שהדגים חמים והקערה קרה, או שהדגים קרים והקערה חמה, אין זה משנה מי החם ומי הקר. | המקרה שעליו דיברה '''הגמ'''' הוא שהדגים חמים והקערה קרה, או שהדגים קרים והקערה חמה, אין זה משנה מי החם ומי הקר. ולמרות שיש מחלוקת ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95_%D7%90 פסחים עו.]) האם תתאה גבר או עילאה גבר, לכו"ע יש מעבר טעם כדי קליפה (עובי קליפת המאכל, כ-2 מ"מ) מאחד לשני. ואע"פ כן לא מצאנו שהצריכו להוריד את הקליפה. וכ"כ '''התוס''''. (???) | ||
'''סמ"ג וסמ"ק''' מובאים '''בבי"ו''' (צ"ה, א) שדגים שעלו לקערה, מותר לאוכלם עם חלב אף אם שניהם חמים, גם הקערה וגם הדגים. | '''סמ"ג וסמ"ק''' מובאים '''בבי"ו''' (צ"ה, א) שדגים שעלו לקערה, מותר לאוכלם עם חלב אף אם שניהם חמים, גם הקערה וגם הדגים. |
עריכות