147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
אין תקציר עריכה
| שורה 37: | שורה 37: | ||
=== שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) === | === שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) === | ||
דווקא אם עלו הדגים מהצלי לקערה התיר שמואל (יש שני נטי"ם). אבל אם התבשלו הדגים בסיר בשרי אסור (מחשבו שיש רק נ"ט אחד). | דווקא אם עלו הדגים מהצלי לקערה התיר שמואל (יש שני נטי"ם). אבל אם התבשלו הדגים בסיר בשרי אסור (מחשבו שיש רק נ"ט אחד), וכך הובא מקרה לפניו לגביי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי. | ||
והוסיף לבאר '''הרא"ש''' בדעתו שגם כשעלו לקערה יש נתינת טעם מועטת (כדי קליפה) ואע"פ כן התירו חכמים כיוון שזה נ"ט בר נ"ט. | והוסיף לבאר '''הרא"ש''' בדעתו שגם כשעלו לקערה יש נתינת טעם מועטת (כדי קליפה) ואע"פ כן התירו חכמים כיוון שזה נ"ט בר נ"ט. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
הוכחה לשיטת '''ריב"ן''': הגמרא בהמשך הסוגיא (קיב.) אומרת סכין שחתך איתו בשר ואח"כ חתך איתו צנון, אסור לאכול את הצנון עם חלב, ומסביר רש"י שלמרות שזה נ"ט בר נ"ט (בשר בסכין, סכין בצנון והצנון בחלב) כיוון שהצנון חריף הוא מקבל טעם בשר ואוסר. | הוכחה לשיטת '''ריב"ן''': הגמרא בהמשך הסוגיא (קיב.) אומרת סכין שחתך איתו בשר ואח"כ חתך איתו צנון, אסור לאכול את הצנון עם חלב, ומסביר רש"י שלמרות שזה נ"ט בר נ"ט (בשר בסכין, סכין בצנון והצנון בחלב) כיוון שהצנון חריף הוא מקבל טעם בשר ואוסר. | ||
מדייק מכך הריב"ן שאם הצנון אסור למרות שרק חתכו, כ"ש שבבישול יהיה אסור שאז יש יותר נתינת טעם | מדייק מכך הריב"ן שאם הצנון אסור למרות שרק חתכו, כ"ש שבבישול יהיה אסור שאז יש יותר נתינת טעם. | ||
ראיה נוספת: הגמ' בפסחים (ל:) אומרת שאסור לשמן את התנור בשומן בשר ולאפות בו לחם (כדי למנוע מהלחם להיות בשרי) ואם אפה את הלחם, נאסר הלחם באכילה עד שיוסק התנור פעם אחת ריק ויישרף כל שומן הבשר ואפילו ניקוי של התנור לא מספיק וצריך להסיק. | ראיה נוספת: הגמ' בפסחים (ל:) אומרת שאסור לשמן את התנור בשומן בשר ולאפות בו לחם (כדי למנוע מהלחם להיות בשרי) ואם אפה את הלחם, נאסר הלחם באכילה עד שיוסק התנור פעם אחת ריק ויישרף כל שומן הבשר ואפילו ניקוי של התנור לא מספיק וצריך להסיק. | ||