250
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה) (עריכה)
גרסה מ־23:21, 19 באוקטובר 2021
, 23:21, 19 באוקטובר 2021מיזוג עם הערך נט בר נט תרומת משתמש:אריאל מבני ברק
(←נ"ט בר נ"ט בזמן הבישול: הרחבה) |
(מיזוג עם הערך נט בר נט תרומת משתמש:אריאל מבני ברק) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
והגמ' הכריעה כדעת '''שמואל'''. | והגמ' הכריעה כדעת '''שמואל'''. | ||
=== נ"ט בר נ"ט בבשר וחלב=== | |||
מבואר בגמ' חולין קיא: דנותן טעם בר נותן טעם מותר, כלומר דבשר שנתן טעם בדבר כגון כלי [ולקמן יבואר אם דוקא בכלי או גם במאכל], והכלי נתן טעם בדבר אחר כגון דג, כיון שהדג קבל טעם שני מותר לאכול הדג בחלב. | |||
וביאר רש"י שם דוקא באופן זה, אבל באופן שהניח חלב רותח בכלי בבלוע מבשר אסור לאכלו, וכן אם בשל דג עם בשר ממש, באופן זה אסור לאכלו בחלב שכן הטעם שני כבר היה בחלב, ודוקא כשהטעם שני עדיין בהיתר נאמר דין נ"ט בר נ"ט. | |||
=== נ"ט בר נ"ט באיסורים === | |||
מבואר בדברי הר"ן שהובא בב"י מבואר דכל דין נ"ט בר נ"ט הוא דדוקא בדבר שעדיין הוא היתר, כגון טעם בשר, שכל זמן שאינו מעורב בחלב אינו אוסר, ובזה אמרי' דאין כח בטעם שני לאסור החלב. אבל באיסורים כגון נבילות וטריפות אפילו טעם רביעי וחמישי אסור. וד"ז מוסכם בכל הראשונים, ולראשונים שאמרי' חתיכה נעשית נבילה בכל האיסורים, א"כ בלא"ה יש לאסור נ"ט בר נ"ט דאיסורא [ונחלקו הראשונים אם חמץ שנבלע לפני פסח חשיב כנ"ט בר נ"ט דהיתרא או כנ"ט בר נ"ט דאיסורא] | |||
== בנתבשלו או נצלו == | == בנתבשלו או נצלו == | ||