הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

ספר התרומה (הלכות איסור והיתר, סימן סא) דן לומר שכל ההיתר של נ"ט בר נ"ט הוא רק במעבר בכלי ולא באוכל, כגון אם בשל תפו"א עם בשר, ואח"כ בשל התפו"א עם דגים, אסור לאכול הדגים עם חלב וכן נקט השערי דורא (סימן ס) ופסק כן הפמ"ג ובפ"ת הביא דבתשובת שם אריה השיג עליו, ועי' ערוה"ש ס"ג דהסכים לדברי הפמ"ג ובאר דכל מה שטעם שני נקלש הוא רק מחמת בליעת הכלי אך טעם באוכל אינו נקלש.

בדין זה יש לחלק כל נדון לכמה פרטים [א] כלי מקונח וכלי מלוכלך [ב] בן יומו ואינו בן יומו [ג] כלי ראשון, כלי שני ועירוי מכלי שני [ד] חום המים, ובפרט זה העיקר להלכה דבעינן יש סולדת בו דבפחות מזה נקטי' דאין אוסר.

ודין זה כולל ב' ציורים [א] הדחת כלי בשרי בתוך כלי חלבי [ב] הדחת כלי חלבי וכלי בשרי יחד בתוך יורה אחת. ויש קצת חילוק ביניהם מחמת המציאות.

נחלקו הראשונים באופן שמדיח כלי בשרי עם כלי חלבי ושניהם בני יומן, ושניהם נקיים, דדעת הרא"ש דהכל מותר אך דעת ספר התרומה דהכל נאסר. ויש להדגיש דמחלוקתם הוא דוקא באופן זה [א] שני הכלים נקיים [ב] שניהם בני יומן [ג] שני הכלים נוגעים בו זמנית במים הרותחים [וכשמדיח כלי בשרי בתוך כלי חלבי או איפכא תמיד הוא באופן זה, אך באופן שמדיח כלי בשרי וחלבי בתוך כלי יתכן גם ציור של בזה אחר זה]. וכשחסר אחד מתנאים אלו לא פליגי ויתבאר לקמן הדין בכל מקרה.