147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
אין תקציר עריכה
| שורה 22: | שורה 22: | ||
=== שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) === | === שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) === | ||
דווקא אם עלו הדגים מהצלי לקערה התיר שמואל. | דווקא אם עלו הדגים מהצלי לקערה התיר שמואל. אבל אם התבשלו הדגים בסיר בשרי זה נחשב שיש רק נ"ט אחד. | ||
אבל אם התבשלו הדגים בסיר בשרי זה נחשב שיש רק נ"ט אחד. | |||
והוסיף לבאר הרא"ש בדעתו שגם כשעלו לקערה יש נתינת טעם מועטת (כדי קליפה) ואע"פ כן התירו חכמים כיוון שזה נ"ט בר נ"ט. | והוסיף לבאר הרא"ש בדעתו שגם כשעלו לקערה יש נתינת טעם מועטת (כדי קליפה) ואע"פ כן התירו חכמים כיוון שזה נ"ט בר נ"ט. | ||
ראיה: סכין שחתך איתו בשר ואח"כ חתך איתו צנון, הצנון מקבל טעם בשר ואסור לאוכלו עם חלב, למרות שזה נ"ט בר נ"ט (בשר בסכין, סכין בצנון והצנון בחלב) כיוון שהצנון חריף. | ראיה: סכין שחתך איתו בשר ואח"כ חתך איתו צנון, הצנון מקבל טעם בשר ואסור לאוכלו עם חלב, למרות שזה נ"ט בר נ"ט (בשר בסכין, סכין בצנון והצנון בחלב) כיוון שהצנון חריף. | ||
מדייק מכאן שאם הצנון אסור למרות שרק חתכו, כ"ש שבבישול יהיה אסור שאז יש יותר נתינת טעם. | |||
וכך הובא מקרה לפניו לגביי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי. | מדייק מכאן שאם הצנון אסור למרות שרק חתכו, כ"ש שבבישול יהיה אסור שאז יש יותר נתינת טעם. וכך הובא מקרה לפניו לגביי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי. | ||
=== הבנת תוס' ברש"י === | === הבנת תוס' ברש"י === | ||