הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה) (עריכה)

גרסה מ־12:13, 4 באפריל 2016

נוספו 316 בתים , 12:13, 4 באפריל 2016

אין תקציר עריכה

אביעד עזר

147

עריכות

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 === הבנת תוס' ברש"י ===
-בגלל שרש"י צימצם את מחלקתם של רב ושמואל והוציא שני מקרים (דג שבושל עם בשר וחלב בסיר בשרי), משמע שדווקא הם אסורים אבל לבשל את הבשר בסיר בשרי רש"י יתיר.
+בגלל שרש"י צימצם את מחלקתם של רב ושמואל והוציא שני מקרים (דג שבושל עם בשר וחלב בסיר בשרי), משמע שדווקא הם אסורים אבל לבשל את הבשר בסיר בשרי רש"י מתיר.
 == שיטת הרא"ש ודעימא ==
 דעת '''הרא"ש''' היא:
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 א. '''הגמ'''' מדברת במקרה שבו אחד מהם (הדגים או הקערה) היה חם והשני קר, אין זה משנה מי מהם, שכן למרות שיש מחלוקת האם תתאה גבר או עילאה גבר [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=76&format=pdf= (פסחים עו.]) כולם מודים שעד שאחד מהם מקרר את השני, השני מספיק לתת בו טעם כדי קליפה (עובי קליפת המאכל, כ-2 מ"מ). ומשום שזה נ"ט בר נ"ט אז אין העברת טעמים ולא משנה מי מהם העליון ומי התחתון. וכ"כ '''התוס''''.
-ב. בשם '''בעל התרומה''' חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר צלייה אסור, כיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, כלומר יש את הבשר שנותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים. אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור'''.
+ב. בשם '''בעל התרומה''' הביא שיש חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר צלייה אסור, וטעמו הוא שכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, הותר הבישול (הבשר נותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים). אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור'''.
-נלע"ד שהעיקרון הוא מתי שהאוכל נמצא בכלי על האש צריך 3 נ"טים.
+ונלע"ד שההבדל בין בישול וצלייה לבין עליה (שאותה הגמ' התירה) הוא שבבישול וצלייה יש כלי על האש ממש ולכן מחמירים בו יותר, ומכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי התירו הרא"ש ודיעמיא, אך בצלייה שאין את הנ"ט השלישי נאסרו הדגים בחלב.
 אך מתי שהוא לא נמצא ע"ג האש צריך 2 נ"טים.