147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
אין תקציר עריכה
| שורה 29: | שורה 29: | ||
דעת '''הרא"ש''' היא: | דעת '''הרא"ש''' היא: | ||
א. '''הגמ'''' מדברת במקרה שבו אחד מהם (הדגים או הקערה) היה חם והשני קר, אין זה משנה מי מהם, שכן למרות שיש מחלוקת האם תתאה גבר או עילאה גבר [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=76&format=pdf= (פסחים עו.]) כולם מודים שעד שאחד מהם מקרר את השני, השני מספיק לתת בו טעם כדי קליפה. ומשום שזה נ"ט בר נ"ט | א. '''הגמ'''' מדברת במקרה שבו אחד מהם (הדגים או הקערה) היה חם והשני קר, אין זה משנה מי מהם, שכן למרות שיש מחלוקת האם תתאה גבר או עילאה גבר [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=76&format=pdf= (פסחים עו.]) כולם מודים שעד שאחד מהם מקרר את השני, השני מספיק לתת בו טעם כדי קליפה (עובי קליפת המאכל, כ-2 מ"מ). ומשום שזה נ"ט בר נ"ט אז אין העברת טעמים ולא משנה מי מהם העליון ומי התחתון. וכ"כ '''התוס''''. | ||
ב. בשם '''בעל התרומה''' חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר צלייה אסור, כיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, כלומר יש את הבשר שנותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים. אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור'''. | ב. בשם '''בעל התרומה''' חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר צלייה אסור, כיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, כלומר יש את הבשר שנותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים. אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור'''. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
תבשיל שנתבשל בסיר בשרי. אם הוא בן יומו מותר לאכול אחריו גבינה בלא בקינוח ולא עם התבשיל. אם הוא אינו בן יומו, מותר לאוכלו עם גבינה. | תבשיל שנתבשל בסיר בשרי. אם הוא בן יומו מותר לאכול אחריו גבינה בלא בקינוח ולא עם התבשיל. אם הוא אינו בן יומו, מותר לאוכלו עם גבינה. | ||
ואם בישלו ירקות בסיר חלבי בן יומו, יהיה מותר בדיעבד לאוכלם עם תבשיל בשרי. | ואם בישלו ירקות בסיר חלבי בן יומו, יהיה מותר בדיעבד לאוכלם עם תבשיל בשרי. | ||
ובדגים שעלו צריך לקלוף את מקום הקליפה שנגע בקערה. | ובדגים שעלו צריך לקלוף את מקום הקליפה שנגע בקערה. | ||
במילים אחרות '''רבינו ירוחם''' הפקיע את דין נ"ט בר נ"ט מעיקרו שכן כל דין נ"ט בר נ"ט הוא שהנ"ט השני כבר לא מעביר טעם ומותר לאוכלו עם בשר/חלב ואם צריך לקלוף כדי קליפה מוכח שעבר טעם לנ"ט השני, וכך תמה עליו '''הבית יוסף''' (צה, א). | |||
== הפסיקה להלכה == | |||
[[קטגוריה:תערובות]] | [[קטגוריה:תערובות]] | ||