הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

שורה 113: שורה 113:




נחלקו האחרונים אליבא דהשולחן ערוך שהתיר נ"ט בר נ"ט. האם מותר ליצור את זה לכתחילה.(דוגמא: האם מותר לכתחילה לבשל אורז בסיר בשרי בן יומו כדי לאוכלו עם חלב)
ישנה מחלוקת ראשונים האם מותר לעשות נ"ט בר נ"ט לכתחילה.


ר' יוסף קארו '''בשולחן ערוך''': נקט לשון דיעבד.
דעת '''הסמ"ק הגה"מ, רבינו ירוחם וספר התרומה אליבא דהרמ"א''' שנ"ט בר נ"ט אסור לכתחילה וסברתם שהגמ' נקטה לשון דיעבד (דגים שעלו בקערה).
ודעת '''ספר התרומה אליבא דהבי"ו''' שנ"ט בר נ"ט מותר לכתחילה.


'''הש"ך''' פסק כמשמע משולחן ערוך.
'''בבדק הבית''' כתב רבי יוסף קארו שמותר לכתחילה לעשות נ"ט בר נ"ט, '''ובשולחן ערוך''' כתב בלשון דיעבד (היינו אם כבר בושל).


'''הרב עובדיה יוסף זצ"ל''' ([[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|יביע אומר ט,ד]])
ונחלקו האחרונים מה פסיקתו, האם מותר לתכנן זאת מראש או רק אם כבר התבשלו.


אמנם הבית יוסף פסק שאסור לכתחילה.  
'''הש"ך''' פסק כמשמע בשולחן ערוך שרק אם בושל.


אך בדק הבית פסק שמותר לכתחילה.([[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|בבדק הבית]])
'''והרב עובדיה יוסף''' (יביע אומר ט,ד) כתב שאומנם בשו"ע משמע שלכתחילה אסור, אך מכיוון שבבדק הבית כתב להתיר. משמע שחזר בו ויש להתיר.  


ומשום שיש מח' מה נכתב קודם, בדק הבית או השו"ע. ואפילו למא"ד שהשו"ע נכתב אחרון, מ"מ אם היה חוזר בו היה צריך לכתוב כן בשובצורה מפורשת, ולכן נראה שסובר שמותר לכת' אלא שהחליט לכתוב את לשון הגמ' כדרכו בהרבה מקומות לכתוב את לשון הרמב"ם, וסמך על מה שכתב.
אף למי שסובר שהשו"ע נכתב לאחר בדק הבית, היה לו לכתוב במפורש שחזר בו מבדק הבית, לכן מסתבר שהשומתיר לכתחילה והוא רק כתב את לשון הרמב"ם כדרכו במקומות רבים.
 
'''והרמ"א''' כתב בדרכי משה שגם עליה של דגים בקערה (שאותם הוא מתיר עם חלב) זה רק אם עלו אבל לתכנן אסור.
ובישול וצלייה מותר בדיעבד רק אם עירבב כבר עם החלב.


== לסיכום ==
== לסיכום ==
147

עריכות