הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

שורה 77: שורה 77:
'''הרמב"ם''' כתב (מאכלות אסורות ט', כ"ג) שדגים שהתבשלו בקערה של בשר מותרים לאוכלם עם חלב, דגים שניצלו עם בשר אסור לאוכלם עם חלב.
'''הרמב"ם''' כתב (מאכלות אסורות ט', כ"ג) שדגים שהתבשלו בקערה של בשר מותרים לאוכלם עם חלב, דגים שניצלו עם בשר אסור לאוכלם עם חלב.


והתקשה '''הטור''' בדבריו, שכן בתחילת דבריו מדיוק שדווקא דגים שהתבשלו בקערה בשרית מותר, אבל דגים שניצלו בקערה בשרית יהיה אסור. ומסוף דבריו משמע שדווקא דגים שנצלו עם בשר אסור, אבל דגים שניצלו בקערה בשרית מותר.
והתקשה '''הטור''' בדבריו, שכן בתחילת דבריו מדיוק שדווקא דגים שהתבשלו בקערה בשרית מותר, ''אבל דגים שניצלו בקערה בשרית יהיה אסור''. ומסוף דבריו משמע שדווקא דגים שנצלו עם בשר אסור, ''אבל דגים שניצלו בקערה בשרית מותר''.


והסבירו '''הבי"ו''' שהרמב"ם לא חילק בין בישול לצלייה כלל, כדעת רוב הראשונים, ומה שכתב לגבי דגים שצלאם עם בשר נאסרו בחלב,  הוא לעניין אחר, לדין ריחא, ששני מאכלים שנאפו ביחד מעבירים טעם אחד לשני [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=300&hilite= (ע"י ריחא)]. וכ"כ '''בהגהות מימוניות'''
והסבירו '''הבי"ו''' שהרמב"ם לא חילק בין בישול לצלייה כלל, כדעת רוב הראשונים, ומה שכתב לגבי דגים שצלאם עם בשר נאסרו בחלב,  הוא לעניין אחר, לדין ריחא, ששני מאכלים שנאפו ביחד מעבירים טעם אחד לשני [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=300&hilite= (ע"י ריחא)]. וכ"כ '''בהגהות מימוניות'''