154
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
אין תקציר עריכה
| שורה 49: | שורה 49: | ||
'''תוספות''' - דברי ריב"ן אינם פשט רש"י, שכן כתב (הובא לעיל) שלכו"ע דג שבושל עם בשר, או חלב שבושל בסיר בשרי, אסורים באכילה. מדבריו משמע שאין הבדל בין דגים שעלו לבין דגים שהתבשלו בסיר בשרי, כלומר דווקא כשזה נותן טעם אחד אסור, אבל לבשל את הדג בסיר בשרי (נ"ט בר נ"ט) מותר. | '''תוספות''' - דברי ריב"ן אינם פשט רש"י, שכן כתב (הובא לעיל) שלכו"ע דג שבושל עם בשר, או חלב שבושל בסיר בשרי, אסורים באכילה. מדבריו משמע שאין הבדל בין דגים שעלו לבין דגים שהתבשלו בסיר בשרי, כלומר דווקא כשזה נותן טעם אחד אסור, אבל לבשל את הדג בסיר בשרי (נ"ט בר נ"ט) מותר. | ||
'''דחיית הראיות''' - אחת: צנון שחתכו בסכין, רש"י כתב שיש שתי סיבות לאסור, אחת- בגלל החריפות. שתיים- שעל הסכין נשאר לעתים שמנונית. כשהביא את הראיה שנייה אמר '''ועוד''' שמתוך כך מובן ששתי הסיבות נצרחות, ולפי זה אם אין שמנוניות על הסכין הדין שמותר. | |||
'''דחיית הראיות''' - | |||
אחת: צנון שחתכו בסכין, רש"י כתב שיש שתי סיבות לאסור, אחת- בגלל החריפות. שתיים- שעל הסכין נשאר לעתים שמנונית. כשהביא את הראיה שנייה אמר '''ועוד''' שמתוך כך מובן ששתי הסיבות נצרחות, ולפי זה אם אין שמנוניות על הסכין הדין שמותר. | |||
שתיים: מפסחים מסביר ר"ת שאין אפשרות לנקות את התנור אלא אם כן הוסק באש. לכן כשניקה את התנור היטב עדיין יש שמנוניות בתנור, משום כך אסור שהרי זה בשר שנתן טעם בלחם. | שתיים: מפסחים מסביר ר"ת שאין אפשרות לנקות את התנור אלא אם כן הוסק באש. לכן כשניקה את התנור היטב עדיין יש שמנוניות בתנור, משום כך אסור שהרי זה בשר שנתן טעם בלחם. | ||