154
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
אין תקציר עריכה
| שורה 36: | שורה 36: | ||
== דעת רש"י בבישול == | === דעת רש"י בבישול === | ||
'''ריב"ן בשמו''' דווקא אם עלו הדגים מהצלי לקערה התיר שמואל (יש שני נטי"ם). אבל אם התבשלו הדגים בסיר בשרי אסור (מחשבו שיש רק נ"ט אחד), וכך הובא מקרה לפניו לגבי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי. | |||
דווקא אם עלו הדגים מהצלי לקערה התיר שמואל (יש שני נטי"ם). אבל אם התבשלו הדגים בסיר בשרי אסור (מחשבו שיש רק נ"ט אחד), וכך הובא מקרה לפניו לגבי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי. | |||
והוסיף לבאר '''הרא"ש''' בדעתו שגם כשעלו לקערה יש נתינת טעם מועטת (כדי קליפה) ואע"פ כן התירו חכמים כיוון שזה נ"ט בר נ"ט. | והוסיף לבאר '''הרא"ש''' בדעתו שגם כשעלו לקערה יש נתינת טעם מועטת (כדי קליפה) ואע"פ כן התירו חכמים כיוון שזה נ"ט בר נ"ט. | ||
| שורה 53: | שורה 51: | ||
ולכאורה אם נ"ט בר נ"ט מותר בבישול (או במקרה שלנו אפיה) מדוע צריך לשרוף את הלחם? השומן נתן טעם בתנור והתנור בלחם, זה נ"ט בר נ"ט קלאסי. מוכח שנ"ט בר נ"ט בבישול אסור. | ולכאורה אם נ"ט בר נ"ט מותר בבישול (או במקרה שלנו אפיה) מדוע צריך לשרוף את הלחם? השומן נתן טעם בתנור והתנור בלחם, זה נ"ט בר נ"ט קלאסי. מוכח שנ"ט בר נ"ט בבישול אסור. | ||
'''תוס'''' דוחה את דברי ריב"ן: לגבי הראיה מצנון שחתכו בסכין רש"י כתב שיש שתי סיבות לאסור, אחת- בגלל החריפות. שתיים- שעל הסכין נשאר לעתים שמנונית והסכין נותנת טעם ראשון בצנון עצמו. | |||
מפשט דברי רש"י משמע שאין הבדל בין דגים שעלו לבין דגים שהתבשלו בסיר בשרי, שכן רש"י (הובא לעיל) צמצם את מחלקתם של רב ושמואל ואמר שלכו"ע דג שבושל עם בשר, או חלב שבושל בסיר בשרי, אסורים באכילה. כלומר דווקא הם אסורים אבל לבשל את הדג בסיר בשרי מותר. | מפשט דברי רש"י משמע שאין הבדל בין דגים שעלו לבין דגים שהתבשלו בסיר בשרי, שכן רש"י (הובא לעיל) צמצם את מחלקתם של רב ושמואל ואמר שלכו"ע דג שבושל עם בשר, או חלב שבושל בסיר בשרי, אסורים באכילה. כלומר דווקא הם אסורים אבל לבשל את הדג בסיר בשרי מותר. | ||