147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
אין תקציר עריכה
| שורה 44: | שורה 44: | ||
מדייק מכך הריב"ן שאם הצנון אסור למרות שרק חתכו, כ"ש שבבישול יהיה אסור שאז יש יותר נתינת טעם. וכך הובא מקרה לפניו לגביי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי. | מדייק מכך הריב"ן שאם הצנון אסור למרות שרק חתכו, כ"ש שבבישול יהיה אסור שאז יש יותר נתינת טעם. וכך הובא מקרה לפניו לגביי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי. | ||
ראיה נוספת: הגמ' בפסחים (ל:) אומרת שאסור לשמן את התנור בשומן בשר ולאפות בו לחם (כדי למנוע מהלחם להיות בשרי) ואם אפה את הלחם, נאסר הלחם באכילה עד שיוסק התנור פעם אחת ריק ויישרף כל שומן הבשר ואפילו ניקוי של התנור לא מספיק וצריך להסיק. | |||
ולכאורה אם נ"ט בר נ"ט מותר בבישול (או במקרה שלנו אפיה) מדוע צריך לשרוף את הלחם? השומן נתן טעם בתנור והתנור בלחם, זה נ"ט בר נ"ט קלאסי. מוכח שנ"ט בר נ"ט בבישול אסור. | |||
=== הבנת תוס' ברש"י === | === הבנת תוס' ברש"י === | ||
בגלל | תוס' דוחה את דברי ריב"ן: לגבי הראיה מצנון שחתכו בסכין רש"י כתב שיש שתי סיבות לאסור, אחת- בגלל החריפות. שתיים- שעל הסכין נשאר לעתים שמנונית והסכין נותנת טעם ראשון בצנון עצמו. | ||
מפשט דברי רש"י משמע שאין הבדל בין דגים שעלו לבין דגים שהתבשלו בסיר בשרי, שכן רש"י (הובא לעיל) צמצם את מחלקתם של רב ושמואל ואמר שלכו"ע דג שבושל עם בשר, או חלב שבושל בסיר בשרי, אסורים באכילה. כלומר דווקא הם אסורים אבל לבשל את הדג בסיר בשרי מותר. | |||
ולגבי הראיה מפסחים מסביר ר"ת שעד שלא יוסק התנור יש עדין ממשות שומן בשר בתנור ואף אם ינקו את התנור היטב תישאר מעט שמנונית, וכשיכניסו את הפת היא תקבל טעם מהאיסור עצמו ולכן היא תיאסר. | |||
== שיטת הרא"ש ודעימיה == | == שיטת הרא"ש ודעימיה == | ||