הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}} {{סוגיה בבניה}}
{{תחרות כתיבה}} {{סוגיה בבניה}}


הסוגיה מדברת במקרה של נ"ט בר נ"ט ''''בהיתרא'''- כלומר במקרה שבו מאכל כשר (כגון בשר) נתן טעם בכלי ואותו כלי נתן טעם במאכל אחר- האם את המאכל השני אפשר לאוכלו עם מאכל שאסור עם המאכל הראשון (לדוג' חלב).
הסוגיה מדברת במקרה של נ"ט בר נ"ט ''''בהיתרא'''- כלומר במקרה שבו מאכל כשר (כגון בשר) נתן טעם בכלי ואותו כלי נתן טעם במאכל אחר- האם את המאכל השני אפשר לאוכלו עם מאכל שאסור עם המאכל הראשון (לדוג' חלב).


בניגוד במקרה של נ"ט בר נ"ט של ''''איסורה''' כלומר חתיכה אסורה (כגון גיד הנשה) שנתן טעם בסיר ואח"כ בישלו בסיר מאכל אחר (והוא כשר)- אם יש עברת טעמים עד למאכל השני שהוא אסור. (ולא נדון כאן בזה)
בניגוד במקרה של נ"ט בר נ"ט של ''''איסורה''' כלומר חתיכה אסורה (כגון גיד הנשה) שנתן טעם בסיר ואח"כ בישלו בסיר מאכל אחר (והוא כשר)- אם יש עברת טעמים עד למאכל השני שהוא אסור. (ולא נדון כאן בזה עיין נ"ט בר נ"ט דאיסורא)




{{מקורות| |חולין קיא, ב| |הלכות מאכלות אסורות פרק ט, כג|יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה, א|}}
{{מקורות| |חולין קיא, ב| |הלכות מאכלות אסורות פרק ט, כג|יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה, א|}}
== מהו נותן טעם ==
כל מאכל חם פולט מטעמו החוצה, ישנם מאכלים שאסורים באכילה כגון גיד הנשה או טריפה ואם כשהם היו חמים הונחו לידם מאכלים אחרים, המאכלים השניים קיבלו טעם מהאיסור (ויהיו אסורים בעצמם, אלא אם יש מספיק במאכל הכשר כדי לבטל את האיסור עיין ביטול בשישים).
יש גם מאכלים שמותרים באכילה (בשר, חלב) אך אם יועברו טעמים מאחד לשני יאסרו באכילה ואף אם יהיה גורם אחד מתווך בניהם (כגון סיר או מאכל פרווה)יאסרו באכילה.
סוגייתנו עוסקת במקרה שבו היו שני גורמים מתווכים בין המאכלים שאחד כלי והשני מאכל.


== מקור הדין בגמ' ==
== מקור הדין בגמ' ==
147

עריכות