147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
אין תקציר עריכה
| שורה 23: | שורה 23: | ||
=== שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) === | === שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) === | ||
כל מה שהגמ' התירה הוא רק לעלות לקערה '''אבל לבשל בסיר בשרי''' (אפילו בלי בשר) '''אסור'''. | כל מה שהגמ' התירה הוא רק לעלות לקערה '''אבל לבשל בסיר בשרי''' (אפילו בלי בשר) '''אסור'''. | ||
=== הבנת תוס' ברש"י === | === הבנת תוס' ברש"י === | ||
| שורה 61: | שורה 62: | ||
'''השו"ע''' פסק כדעת רוב הראשונים- דגים שעלו, התבשלו או ניצלו בסיר בשרי הנקי מכל שמנונית מותר לאוכלם בכותח מכיוון שיש כאן נ"ט בר נ"ט. הבשר בסיר, הסיר בדגים ואת הדגים מותר לאכול עם חלב, אך אם יש ממשות כל שהיא של בשר יהיה אסור לאוכלם עם חלב אלא אם כן יהיה פי 60 בדגים (כדין תערובת רגילה). | '''השו"ע''' פסק כדעת רוב הראשונים- דגים שעלו, התבשלו או ניצלו בסיר בשרי הנקי מכל שמנונית מותר לאוכלם בכותח מכיוון שיש כאן נ"ט בר נ"ט. הבשר בסיר, הסיר בדגים ואת הדגים מותר לאכול עם חלב, אך אם יש ממשות כל שהיא של בשר יהיה אסור לאוכלם עם חלב אלא אם כן יהיה פי 60 בדגים (כדין תערובת רגילה). | ||
'''והרמ"א''' פסק כדעת ריב"ן | '''והרמ"א''' פסק כדעת ריב"ן- עליה של דגים בכלי בשרי מותר לאוכלם עם חלב ואפילו שניהם רותחים, אך צליה ובישול לכתחילה אסורים ובדיעבד מותר (כדעת רוב הראשונים). | ||
ולאכול את הדגים בכלים חלביים מודה הרמ"א שמותר לכתחילה. | ולאכול את הדגים בכלים חלביים מודה הרמ"א שמותר לכתחילה. | ||