הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:


== מקור הדין בגמ' ==
== מקור הדין בגמ' ==
'''גמ'''' (חולין קי"א) נחלקו רב ושמואל במקרה של דגים שעלו בקערה בשרית האם מותר לאׂכלם בכותח (במאכל חלבי).
'''גמ'''' (חולין קי"א:) נחלקו רב ושמואל במקרה של דגים שעלו בקערה בשרית האם מותר לאׂכלם בכותח (במאכל חלבי).


'''רב''' אמר אסור- נותן טעם.
'''רב''' אמר אסור- נותן טעם.
שורה 19: שורה 19:
===צמצום מחלוקת רב ושמואל===
===צמצום מחלוקת רב ושמואל===


'''רש"י''' (חולין קי"א) '''ד"ה נ"ט בר נ"ט-''' "אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח אי נמי מודה שמואל שאסור לאכול חלב רותח בקערה... אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא על ידי נותן טעם ואינה כבשר." כלומר רב ושמואל חולקים רק כשהדגים נגעו בקערה שקיבלה טעם מהבשר
'''רש"י''' (חולין קי"א:) '''ד"ה נ"ט בר נ"ט-''' "אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח אי נמי מודה שמואל שאסור לאכול חלב רותח בקערה... אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא על ידי נותן טעם ואינה כבשר." כלומר רב ושמואל חולקים רק כשהדגים נגעו בקערה שקיבלה טעם מהבשר


=== שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) ===
=== שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) ===
שורה 44: שורה 44:


=== דעת הרמב"ם ===
=== דעת הרמב"ם ===
'''הרמב"ם''' כתב (מאכלות אסורות ט, כג') שדגים שהתבשלו בקערה של בשר מותרים לאוכלם עם חלב' דגים שניצלו עם בשר אסור לאוכלם עם חלב.
'''הרמב"ם''' כתב (מאכלות אסורות ט', כ"ג) שדגים שהתבשלו בקערה של בשר מותרים לאוכלם עם חלב' דגים שניצלו עם בשר אסור לאוכלם עם חלב.


התקשה '''הטור''' בדבריו, מתחילת דבריו נראה שדווקא דגים שצלאם עם בשר אסור, אבל דגים שנצלו בקערה בשרית יהיה מותר. מסוף דבריו משמע שדווקא דגים שבושלו בקערה בשרית מותרים, דגים שנצלו בקערה בשרית אסורים.
התקשה '''הטור''' בדבריו, מתחילת דבריו נראה שדווקא דגים שצלאם עם בשר אסור, אבל דגים שנצלו בקערה בשרית יהיה מותר. מסוף דבריו משמע שדווקא דגים שבושלו בקערה בשרית מותרים, דגים שנצלו בקערה בשרית אסורים.


והסבירו '''הבי"ו''' שדעת הרמב"ם היא שאין חילוק בין בישול לצלייה בסיר בשרי ושניהם מותרים, ומ"ש לגבי דגים שצלאם עם בשר, זה לעניין אחר, לדין ריחא- שני מאכלים שנאפו ביחד מעבירים טעם אחד לשני ע"י ריחא. וכן כתב '''בהגהות מימוניות'''
והסבירו '''הבי"ו''' שדעת הרמב"ם היא שאין חילוק בין בישול לצלייה בסיר בשרי ושניהם מותרים, ומה שכתב לגבי דגים שצלאם עם בשר הוא לעניין אחר, לדין ריחא- שני מאכלים שנאפו ביחד מעבירים טעם אחד לשני ע"י ריחא. וכן כתב '''בהגהות מימוניות'''


== שיטת רבינו ירוחם ==
== שיטת רבינו ירוחם ==
147

עריכות