הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:


רש"י (חולין קי"א.ב) '''ד"ה נ"ט בר נ"ט-''' "אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח אי נמי מודה שמואל שאסור לאכול חלב רותח בקערה... אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא על ידי נותן טעם ואינה כבשר." כלומר רב ושמואל חולקים רק כשהדגים נגעו בקערה שקיבלה טעם מהבשר
רש"י (חולין קי"א.ב) '''ד"ה נ"ט בר נ"ט-''' "אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח אי נמי מודה שמואל שאסור לאכול חלב רותח בקערה... אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא על ידי נותן טעם ואינה כבשר." כלומר רב ושמואל חולקים רק כשהדגים נגעו בקערה שקיבלה טעם מהבשר


=== שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) ===
=== שיטת ריב"ן בשם חותנו (רש"י) ===
שורה 28: שורה 27:
פשט דברי רש"י, מותר לבשל דג בסיר בשרי. מכיוון שצמצם את מחלוקתם של רב ושמואל שלכו"ע אסור לבשל דג עם בשר.  
פשט דברי רש"י, מותר לבשל דג בסיר בשרי. מכיוון שצמצם את מחלוקתם של רב ושמואל שלכו"ע אסור לבשל דג עם בשר.  
== שיטת הרא"ש ==
== שיטת הרא"ש ==
הגמ' מדברת במקרה שבו אחד מהם (הדגים או הקערה) היה חם והשני קר, אין זה משנה מי מהם, שכן למרות שיש מחלוקת האם תתאה גבר או עילאה גבר ([[פסחים עו:]]) כולם מודים שעד שאחד מהם מקרר את השני השני מספיק לתת בו טעם כדי קליפה. ומשום שזה נ"ט בר נ"ט לא משנה מי מהם למטה.
הרא"ש מביא בשם בעל התרומה חילוק בין בישול לבין צלייה, בישול מותר צלייה אסור, כיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, כלומר יש את הבשר שנותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים.
אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור.
ונלע"ד שהעיקרון הוא מתי שהאוכל נמצא בכלי על האש צריך 3 נ"טים.
אך מתי שהוא לא נמצא ע"ג האש צריך 2 נ"טים.


 
===סמ"ג וסמ"ק===
 
 




147

עריכות