הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

דעת '''הסמ"ק''' שנ"ט בר נ"ט אסור לכתחילה וסברתו שהגמ' נקטה לשון דיעבד (דגים שעלו בקערה) וכ"פ '''הגה"מ, רבינו ירוחם וספר התרומה אליבא דהרמ"א'''.

ודעת '''ספר התרומה אליבא דהבי"ו''' שנ"ט בר נ"ט מותר לכתחילה.

[[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|'''בבדק הבית''']] כתב רבי יוסף קארו שמותר לכתחילה לעשות נ"ט בר נ"ט, '''ובשולחן ערוך''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%90| יורה דעה צה, א]) כתב בלשון דיעבד (היינו אם כבר בושל).

ונחלקו האחרונים מה פסיקתו, האם מותר לתכנן זאת מראש או רק אם כבר התבשלו.

'''והרב עובדיה יוסף''' ([[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|יביע אומר ט,ד]]) כתב שאומנם בשו"ע משמע שלכתחילה אסור, אך מכיוון שבבדק הבית כתב להתיר. משמע שחזר בו ויש להתיר.  

 

אף למי שסובר שהשו"ע נכתב לאחר בדק הבית, היה לו לכתוב במפורש שחזר בו מבדק הבית, לכן מסתבר שהשו"ע מתיר לכתחילה והוא רק כתב את לשון הרמב"ם כדרכו במקומות רבים.

'''והרמ"א''' כתב [[שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)|בדרכי משה]] שגם עליה של דגים בקערה (שאותם הוא מתיר עם חלב) זה רק אם עלו אבל לתכנן אסור.

ובישול וצלייה מותר בדיעבד רק אם עירבב כבר עם החלב.

דעת החוות דעת [הו"ד בפ"ת] דלא אמרי' נ"ט בר נ"ט אם הוא בזמן הבישול. כגון שבשעת בישול הפרוה בסיר נפלה טיפת חלב על הסיר כנגד מקום גובה המים, והטעם דבכה"ג כיון דמחמירים לומר דהחלב מפעפע חשיב כאלו נפל החלב לתוך המים ממש, הוי כנתינת טעם מן החלב למים ללא הכלי. ובשו"ת בית אפרים חולק עליו. ועי' ערוה"ש.

=== הדחת כלי בשרי עם חלבי ===

== הדחת כלי בשרי בכלי חלבי ==

ושורש המחלוקת הוא האם לדון ציור זה כנ"ט בר נ"ט, דהבשר נתן טעם בכלי, והכלי נותן טעם במים, ועדיין הוא היתר. או שנדון זה לא חשיב כנ"ט בר נ"ט אלא כטעם שני בחלב [שנתבאר לעיל שאסור, שהרי נולד באיסור], מחמת שתי סיבות [א] יש מגע ישיר בין הכלי הבשרי לכלי החלבי כמובא בב"י בשם תוס' [ב] [גם אם אין מגע בין הכלים] היות ושני הטעמים יוצאים כאחד לתוך המים מתערבים מיד ופוגעים זב"ז [ולא שנותנים תחלה טעם במים ואח"כ פוגעים], ומעתה נעשים נבילה, ואח"כ אוסרים את הכלים. עי' בתוס' בטעמו השני שהובא בב"י, וביתר ביאור בש"ך סק"ה בשם הר"ן.  

=== עירוי מכלי בשרי על חלבי===

=== עירוי על כלי בשרי ועל כלי חלבי===

=== עירוי בשניהם נקיים===