הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"

והגמ' הכריעה כדעת '''שמואל'''.

המקרה שעליו מדברת הגמ': בישלו בשר בסיר בשרי ואחר כך העבירו אותו לקערה, אחרי ניקיון הקערה, הכניסו לתוכה דגים שגמרו להיצלות (חמים) ואת אותם דגים רוצים לאכול עם מאכל חלבי.

יוצא שעל פי הפשט רב ושמואל חולקים '''רק''' כשהדגים עלו בקערה שקיבלה טעם מהבשר (רק כשיש 2 נטי"ם).

'''ריב"ן בשמו''' - דווקא אם עלו הדגים מהצלי לקערה התיר שמואל. אבל אם התבשלו הדגים בסיר בשרי אסור. כך הובא מקרה לפני ריב"ן, לגבי ביצים שהתבשלו בקערה חלבית ואסר להכניסם לתבשיל בשרי.

שתיים: תנור ששומן באליה, מסביר ר"ת שהשמנונית של  השומן יורדת אך ורק על ידי הסקת התנור. יוצא שאין שום משמעות לניקיון התנור בלי הסקתו, משום כך אסור שהרי זה בשר שנתן טעם בלחם.

הביא '''הרא"ש''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%97#.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.9F_.D7.9B.D7.98 חולין ח, כט-ל]) בשם '''בעל התרומה''' שיש חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר, צלייה אסור. טעמו הוא שכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והם המים, הותר הבישול (הבשר נותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים). ואע"פ שיתכן שהירק נוגע בסיר עצמו (ואז יש רק שני נטי"ם) מ"מ רוב הטעם מתפשט במים וכן הירק יכול לקבל טעם רק בגלל שהמים רותחים. אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור, סמ"ג, וסמ"ק'''.

התוספות (חולין קיא, ב) מוכיח דלא כהרא"ש שסובר שמחמת המים הטעם שבדגים או הביצים הם טעם שלישי מהגמ' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%96%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%95_%D7%90 עבודה זרה עו,א]) שמדמה את בישול קרבן שלמים באותו סיר שבישלו בו קרבן חטאת לשיפוד ואסכלה, ואם נאמר שבבישול הטעם בבשר הוא שלישי אין לדמות לשיפוד ששם זה בלא מים, ובהכרח שמים אינם גורמים לטעם להיחשב כשלישי.

'''הרשב"א''' כתב שדגים שהתבשלו בסיר בשרי מותר לאוכלם עם חלב ולא חילק כלל בין בישול לצלייה, וכן לא חילקו '''הר"ן, ראבי"ה, מרדכי, ר"ת, ר"י, הגהות אשרי''' וכך משמע '''לבי"ו''' בדעת רש"י.

והסבירו '''הבי"ו''' שהרמב"ם לא חילק בין בישול לצלייה כלל כדעת רוב הראשונים. ומה שכתב לגבי דגים שצלאם עם בשר נאסרו בחלב, הוא לעניין אחר. לדין ריחא, ששני מאכלים שנאפו ביחד מעבירים טעם אחד לשני ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=300&hilite= ע"י ריחא]). וכ"כ '''בהגהות מימוניות'''

כתב ר' ירוחם ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20269&st=&pgnum=282 תולדות אדם וחוה נתיב טו חלק ה]) נ"ט בר נ"ט מותר רק בעלייה ואילו בבישול וצלייה צריך שלושה נטי"ם.

ג. אפילו אם נאמר שכשהקערה חמה היא אוסרת בכדי קליפה, יוצא שכל המחלוקת בין רב לשמואל הוא עד כמה צריך להסיר, וזה לא נראה כלל מדברי הגמ'.

'''השו"ע''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%94_%D7%90 יורה דעה צה, א]) פסק כדעת רוב הראשונים- דגים שעלו, התבשלו או ניצלו בקדרה בשרית הנקיה מכל שמנונית מותר לאוכלם בכותח, מדין נ"ט בר נ"ט. הבשר בקדרה, הקדרה בדגים והדגים עם חלב.