הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

שורה 88: שורה 88:
האומר שבנו גוי מעיד שאין בנו מיוחס אחריו, ואינו נחשב לבנו מבחינה דינית. ה'''ריא"ז''' וה'''תורי"ד''' (הובא שיטתם [http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%28%D7%93%D7%99%D7%9F_%27%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%27%29#.D7.A9.D7.99.D7.98.D7.AA_.D7.94.D7.A8.D7.99.D7.90.22.D7.96_.D7.95.D7.94.D7.AA.D7.95.D7.A8.D7.99.22.D7.93 לעיל]) סברו שאין נאמנות לומר על בנו שהוא אינו בנו, מחמת שבזה הוא אומר שהוא אינו אביו. ולשיטתם יש להסתפק במעיד שבנו גוי, האם נחשב שאומר שהוא אינו אביו ולא נאמן, או כיוון שגם לפי עדותו הוא אביו המציאותי (הביולוגי), הוא כן נאמן. ונראה שאפשר להרחיב ספק זה בעיקר דין 'יכיר' האם נאמר על אב דיני או על אב מציאותי.  
האומר שבנו גוי מעיד שאין בנו מיוחס אחריו, ואינו נחשב לבנו מבחינה דינית. ה'''ריא"ז''' וה'''תורי"ד''' (הובא שיטתם [http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%28%D7%93%D7%99%D7%9F_%27%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%27%29#.D7.A9.D7.99.D7.98.D7.AA_.D7.94.D7.A8.D7.99.D7.90.22.D7.96_.D7.95.D7.94.D7.AA.D7.95.D7.A8.D7.99.22.D7.93 לעיל]) סברו שאין נאמנות לומר על בנו שהוא אינו בנו, מחמת שבזה הוא אומר שהוא אינו אביו. ולשיטתם יש להסתפק במעיד שבנו גוי, האם נחשב שאומר שהוא אינו אביו ולא נאמן, או כיוון שגם לפי עדותו הוא אביו המציאותי (הביולוגי), הוא כן נאמן. ונראה שאפשר להרחיב ספק זה בעיקר דין 'יכיר' האם נאמר על אב דיני או על אב מציאותי.  
====מחלוקת אחרונים====
====מחלוקת אחרונים====
ה'''אבני מלואים''' (ד יט) סובר שלפי הריא"ז אין למעיד שבנו גוי נאמנות של 'יכיר'. ולעומתו '''רע"א''' (שו"ת א קכח) סובר שגם לריא"ז יש 'יכיר' באופן הזה. וכן נקט ה'''עין יצחק''' (אבעה"ע א ז).
ה'''אבני מלואים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24403&st=%u05D9%u05DB%u05D9%u05E8 (ד יט)] סובר שלפי הריא"ז אין למעיד שבנו גוי נאמנות של 'יכיר'. ולעומתו '''רע"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=224&hilite= (שו"ת א קכח)] סובר שגם לריא"ז יש 'יכיר' באופן הזה. וכן נקט ה'''עין יצחק''' (אבעה"ע א ז).
 
====מחלוקת ראשונים====  
====מחלוקת ראשונים====  
ונראה שיש ראיה לנדון זה גם מהראשונים, '''ר' אברהם מן ההר''' (יבמות מז א) סובר שהיכא שהתגיירו אב ובן, כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אין לו נאמנות של 'יכיר' על בנו. מכאן רואים שסבר שבשביל נאמנות של 'יכיר' צריך שייחשב אביו מבחינה דינית. <BR/>
ונראה שיש ראיה לנדון זה גם מהראשונים, '''ר' אברהם מן ההר''' (יבמות מז א) סובר שהיכא שהתגיירו אב ובן, כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אין לו נאמנות של 'יכיר' על בנו. מכאן רואים שסבר שבשביל נאמנות של 'יכיר' צריך שייחשב אביו מבחינה דינית. <BR/>
138

עריכות