הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"

יש לברר איזה נזק נחשב "'''מחמת מלאכה'''"? - האם גדר זה כולל כל נזק שאירע בשעת המלאכה שאם המלאכה לא הייתה נעשית הנזק היה נמנע, או שמא רק נזק שקורה באופן ישיר מהמלאכה עצמה נחשב "מחמת מלאכה"? <br/>

פשוט שהגדרת "מחמת מלאכה", תהיה תלויה במחלוקת הראשונים בטעם הפטור. לשיטת הרמב"ן, בהגדרה "מחמת מלאכה" נכללים רק נזקים שאירעו מחמת '''פשיעת המשאיל''' שהמשאיל היה יכול למונעם אם היה מביא בהמה טובה הראויה למלאכה, אך על נזקים שלא אירעו מחמת פשיעת המשאיל, השואל חייב אף שהם אירעו מחמת המלאכה. לעומת זאת לשיטת הרשב"א, כיון שהפטור נובע ממחילת המשאיל אפשר להרחיב יותר את ההגדרה ולהכליל בה גם נזקים שקורים מחמת המלאכה והמשאיל לא יכול היה למונעם, משום שסוף סוף שייכת בהם סברת המחילה.

'''א.''' הטור [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14270&st=&pgnum=502 (חו"מ שמ)] דן במקרה שאדם שאל בהמה על מנת ללכת עמה דרך מסוימת, ובדרכו הוא נתקל בשודדים שאנסו אותו ולקחו ממנו את הבהמה - האם השואל חייב לשלם על הנזק או לא? הטור מביא בכך מחלוקת: ה'''רמ"ה''' פסק שהשואל פטור מדין "מתה מחמת מלאכה", שהרי אם לא היה הולך בדרך זו למלאכתו אלא משאיר את הבהמה בכילה, לא היו באים עליו שודדים. ה'''רא"ש''' חולק ומחייב את השואל לשלם, כיוון שלשיטתו אין קשר בין הנזק למלאכה ונזק זה אינו נחשב לנזק שאירע "מחמת מלאכה", משום שאף אם הבהמה הייתה נשארת בכילה שבבית יתכן שהיו באים שודדים ולוקחים את הבהמה, ורק באופן מקרי השודדים היו בדרך בה הייתה המלאכה. הבית יוסף מסביר שהרמ"ה סובר ששודדים מצויים בדרך יותר מאשר בתוך העיר, ולכן הגדיר נזק זה כנזק שמחמת מלאכה.

ה'''מחנה אפרים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21540&hilite=6f5aa704-7759-4a98-8d21-f3a3e60cca15&st=%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94&pgnum=162 (שאלה ד)] אומר שכל הדיון בטור הוא רק לשיטת הרשב"א, אך לשיטת הרמב"ן שטעם הפטור הוא פשיעת המשאיל אין כל סיבה לפטור במקרה זה, שהרי במקרה של הטור המשאיל לא פשע כלל ולא מחמת פשיעתו באו השודדים, ואם הרמ"ה פוטר את השואל ואומר שמקרה זה מוגדר "מחמת מלאכה", מוכח שהוא סובר כשיטת הרשב"א שהפטור נובע ממחילת המשאיל ולכן גם על נזקים שלא קשורים לפשיעת המשאיל יהיה השואל פטור. כך אומר גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9733&st=&pgnum=333 (שמ ה)], וכיון שהש"ך פוסק כשיטת הרמב"ן, הוא חולק על השולחן ערוך ופוסק שבמקרה זה השואל חייב, ולא קיים כאן הדין "מתה מחמת מלאכה".

'''ב.''' מקרה דומה מובא ב'''תרומת הדשן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14655&st=&pgnum=125 (שכח)] והביאו ה'''סמ"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9733&st=&pgnum=334 (שמ ח)]. בעל תרומת הדשן דן במקרה שאדם שאל כלי זין כדי להלחם בשונאים שבאו על העיר, והשונאים נצחו את השואל ולקחו ממנו את כלי הזין לעצמם - האם השואל צריך לשלם? פוסק תרומת הדשן שהשואל פטור כי מקרה זה נחשב כ"מתה מחמת מלאכה", שהרי הנזק אירע מחמת הלחימה באויבים שזו הייתה מלאכתם של כלי הזין. <br/>

'''ג.''' מסופר ש'''ר' זלמן מוילנא''' (אחיו של ר' חיים מוולוז'ין, מתלמידי הגר"א), שאל ספר תנא דבי אליהו לכמה ימים ולמד בו בשקידה עצומה עד שבלה הספר, ור' זלמן פטר את עצמו מלשלם בטענה שהספר בלה מחמת השימוש בו והרי זה "מתה מחמת מלאכה", סיפור זה מופיע בספר תולדותיו של ר' זלמן מוילנא תולדות אדם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=19697&st=%u05DE%u05EA%u05D4%20%u05DE%u05D7%u05DE%u05EA%20 (ז)] והובא בספרי השו"ת: '''מנחת אלעזר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1862&st=&pgnum=106&hilite= (ד ע)], '''שואל ומשיב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1424&st=&pgnum=328 (מהדורה תליתאה ב קעה)], '''יביע אומר''' (ב חו"מ ז ב). סיפור דומה סיפר '''הרב עובדיה יוסף''', ש'''הרב אברהם שפירא''' שאל ממנו ספר ולאחר זמן החזירו בלוי, ופטר את עצמו מלשלם מדין "מתה מחמת מלאכה".<br/>

לכאורה פסקים אלו תלויים במחלוקת הרמב"ן והרשב"א. במקרה שהספר בלה, אין שום פשיעה מצד המשאיל שהרי הוא השאיל ספר חדש וטוב, ושייכת רק סברת הרשב"א שהמשאיל מוחל על נזק שנעשה מחמת מלאכה, אם כן  לכאורה לפי הרמב"ן צריך השואל לשלם ורק לפי הרשב"א יהיה פטור. אכן '''המחנה אפרים''' דן במקרה שספר בלה והוא אומר שהדבר יהיה תלוי במחלוקת הראשונים.<br/>

יש להעיר שיש שבשאלת ספרי קודש נחלקו הפוסקים (סמ"ע עב כא וש"ך עב כט, ועוד) אם השואל חייב באונסים או רק בגנבה ואבידה כשואל, ויש להכניס שיקול זה לפסיקה במקרה של שאלת ספרים.