הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"

ב. חלק מהאחרונים מחדשים שלפי הרמב"ם דין "מתה מחמת מלאכה" מיוסד על סברה שונה מלדברי שאר הראשונים: הרמב"ם סבור שבתוך הגדרת השואל - "כל הנאה שלו", טמון שהשואל מקבל את כל הנאת החפץ מהבעלים, ולכן הוא לא חייב לשלם על נזקים שאירעו בשעת המלאכה כיון שזה פוגם ביסוד שכל הנאת החפץ שייכת לו. אולם כאשר אירע נזק לאחר המלאכה, אין פגם בהנאת השואל מהחפץ שהרי השימוש בחפץ ניתן לו באופן מושלםף אלא שחל עליו חיוב תשלומים לאחר מכן על הנזק. בכיוון זה הולכים האחרונים הבאים: '''אבן האזל''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35646&st=&pgnum=40 (שאלה א א)], '''חידושי ר' מאיר שמחה''' (צו ב), '''דרכי דוד''' (צו ב),  ''' הרב אהרן ליכטנשטיין''' בשיעוריו (עמודים ----), '''הרב אשר וויס''' [http://www.torahbase.org/%D7%9E%D7%AA%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%94-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%93/ (שיעור משנת תשע"ד)]. בדברי האחרונים קיימים מספר סגנונות בביאור סברת הרמב"ם ובמסגרת זו לא נוכל להיכנס להבדלים שביניהם, להרחבה בעניין זה ניתן לראות במאמרים המופיעים בסוף דף זה. <br/>