הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"

נוספו 31 בתים ,  17:40, 8 במאי 2016
שורה 106: שורה 106:
לכאורה מדברי ה'''שולחן ערוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9733&st=&pgnum=333 (חו"מ שמ ג)] ניתן לדייק שהפטור קיים רק באונס גמור: השולחן ערוך פוסק שבמקרה שאדם שאל בהמה לדרך ובאו שודדים "'''ואנסוה''' ממנו", הוא פטור, בגלל שהנזק קרה מחמת המלאכה. משמע שרק בגלל שהנזק אירע באונס גמור (לסטים מזוין) פטור ואם זו הייתה גנבה רגילה השואל היה חייב אף שזה מחמת מלאכה. אולם ה'''נתיבות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14541&st=&pgnum=367 (שמ ה)] דוחה ראייה זו, ומסביר הנתיבות שכיוון שצריך שהנזק יהיה '''מחמת''' המלאכה, נקטו הרמ"ה והשו"ע מקרה של לסטים מזוין, משום שגנבה רגילה שייכת גם בעיר ואינה מחמת מלאכה, ורק לסטים מזוין נמצא רק בדרך ולא בעיר שבה יש אנשים שילחמו בו, ורק הוא נחשב לנזק מחמת המלאכה.
לכאורה מדברי ה'''שולחן ערוך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9733&st=&pgnum=333 (חו"מ שמ ג)] ניתן לדייק שהפטור קיים רק באונס גמור: השולחן ערוך פוסק שבמקרה שאדם שאל בהמה לדרך ובאו שודדים "'''ואנסוה''' ממנו", הוא פטור, בגלל שהנזק קרה מחמת המלאכה. משמע שרק בגלל שהנזק אירע באונס גמור (לסטים מזוין) פטור ואם זו הייתה גנבה רגילה השואל היה חייב אף שזה מחמת מלאכה. אולם ה'''נתיבות''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14541&st=&pgnum=367 (שמ ה)] דוחה ראייה זו, ומסביר הנתיבות שכיוון שצריך שהנזק יהיה '''מחמת''' המלאכה, נקטו הרמ"ה והשו"ע מקרה של לסטים מזוין, משום שגנבה רגילה שייכת גם בעיר ואינה מחמת מלאכה, ורק לסטים מזוין נמצא רק בדרך ולא בעיר שבה יש אנשים שילחמו בו, ורק הוא נחשב לנזק מחמת המלאכה.


יש להעיר, שלכאורה השיטה שפוטרת אפילו באונס שאינו גמור, מבוססת של שיטת הרשב"א שהפטור נובע ממחילת המשאיל, ולכן יש מקום לומר שהמשאיל מוחל גם על מיתה באונס כעין אבדה. אך לפי הרמב"ן שהפטור נובע מפשיעת המשאיל מסתבר לומר שרק בנזק שאירע באונס גמור ייפטר השואל מצד פשיעת המשאיל, אך כשגם השואל אשם בנזק והוא היה יכול למנוע אותו אם היה שומר כראוי - השואל חייב לשלם, משום שקשה לומר שיש עדיין פשיעה של המשאיל שהשאיל בהמה שלא ראויה למלאכה, שהרי בהמה זו הייתה ראויה למלאכה אם היו משתמשים בה כראוי. אם כנים דברינו, יוצא שהשולחן ערוך שפסק כשיטת הרמב"ן כמו שהתבאר לעיל, הולך בעניין זה לשיטתו ומחייב בגנבה ואבדה מחמת מלאכה (אם לא נקבל את דחיית הנתיבות). גם הרא"ש שפוטר בגנבה ואבידה מחמת מלאכה הולך לשיטתו, משום שבהמשך יבואר שהרא"ש הולך בשיטת הרשב"א.
יש להעיר, שלכאורה השיטה שפוטרת אפילו באונס שאינו גמור, מבוססת של שיטת הרשב"א שהפטור נובע ממחילת המשאיל, ולכן יש מקום לומר שהמשאיל מוחל גם על מיתה באונס כעין אבדה. אך לפי הרמב"ן שהפטור נובע מפשיעת המשאיל מסתבר לומר שרק בנזק שאירע באונס גמור ייפטר השואל מצד פשיעת המשאיל, אך במקרה שגם השואל אשם בנזק והוא היה יכול למנוע אותו אם היה שומר כראוי - השואל חייב לשלם, משום שקשה לומר שבמקרה זה עדיין קיימת פשיעה של המשאיל שהשאיל בהמה שלא ראויה למלאכה, שהרי בהמה זו הייתה ראויה למלאכה אם היו משתמשים בה כראוי. אם כנים דברינו, יוצא שהשולחן ערוך שפסק כשיטת הרמב"ן כמו שהתבאר לעיל, הולך בעניין זה לשיטתו ומחייב בגנבה ואבדה מחמת מלאכה (אם לא נקבל את דחיית הנתיבות). גם הרא"ש שפוטר בגנבה ואבידה מחמת מלאכה הולך לשיטתו, משום שבהמשך יבואר שהרא"ש הולך בשיטת הרשב"א.


===שבועה===
===שבועה===
485

עריכות