|
|
| שורה 2: |
שורה 2: |
|
| |
|
| {{מקורות||בבא מציעא צו ב - צז א||רמב"ם|שלחן ערוך שמ}} | | {{מקורות||בבא מציעא צו ב - צז א||רמב"ם|שלחן ערוך שמ}} |
| == הקדמה==
| |
| הגמרא בדף צו: עוסקת בדין מתה מחמת מלאכה, כך נאמר בגמרא:
| |
|
| |
|
| "איבעיא להו: כחש בשר מחמת מלאכה מאי? אמר ליה ההוא מרבנן ורב חלקיה בריה דרב אויא שמיה: מכלל דכי מתה מחמת מלאכה מחייב? נימא: לאו לאוקמא בכילתא שאילתה. אלא אמר רבא: לא מיבעיא כחש בשר מחמת מלאכה דפטור, אלא אפילו מתה מחמת מלאכה נמי פטור. דאמר ליה: לאו לאוקמא בכילתא שאילתה".
| | |
| מסקנת הגמרא היא, ששואל פטור בין בכחש מחמת מלאכה ובין במיתה מחמת מלאכה, משום ש"לאו לאוקמא בכילתא שאילתה".
| |
| יש לשאול על סוגיה זו מספר שאלות:
| |
| א. כל דיני השומרים לפרטיהם השונים נלמדו מדרשות הפסוקים בפרשת משפטים, ורק הפטור של "מתה מחמת מלאכה" לא נלמד מהתורה אלא מסברא. יש להבין מה נשתנה פטור זה משאר דיני שומרים, שרק הוא לא נדרש מפסוקי התורה אלא נלמד מסברא? קשה לומר שזו סברא פשוטה כל כך עד שהתורה לא הייתה צריכה לכותבה, שהרי בגמרא יש ספק בדבר . נראה שהפתרון לשאלה זו הוא, שפטור זה שונה מהותית משאר פטורי שומרים ולכן לא נכתב בתורה. צריך להבין מה מייחד את דין "מתה מחמת מלאכה" משאר דיני שומרים?
| |
| ב. מהם צדדי הספק בגמרא? לכאורה פשוטה המסקנה שפטור משום ש"לאו לאוקמא בכילתא שאילתה", אם כן מה הצד שהשואל חייב?
| |
| ג. בתחילת הסוגיה, הסתפקה הגמרא רק בכחש והיה ברור לה שבמיתה חייב אף שהמיתה הייתה מחמת המלאכה. צריך להבין מה החילוק בין כחש למיתה, ומדוע הייתה הו"א שרק בכחש פטור ובמיתה חייב?
| |
| ד. יש לברר מה נחשב "מחמת מלאכה"? האם כל נזק שארע בעקבות המלאכה, שלא היה קורה אם לא היה עושה את המלאכה נחשב "מחמת מלאכה", או רק נזק שנגרם בצורה ישירה מהמלאכה? נביא שתי דוגמאות: 1. אדם שאל מכונית ועשה תאונה באונס גמור . כיון שתאונה מתרחשת רק מחמת נסיעה, אם כן לכאורה זה "מתה מחמת מלאכה", והשואל פטור. מצד שני, יתכן שכיון שאין זה מחמת המלאכה עצמה, השואל חייב. 2. אדם שאל מכונית ותוך כדי נסיעתו מחבלים זרקו עליו אבנים, כיון שמחבלים לא מגיעים לעיר והם נמצאים רק בדרכים אם השואל היה משאיר את המכונית בחנייה (בכילה) הנזק לא היה קורה. האם השואל יוכל לטעון שהוא פטור משום ש"לאו לאוקמא בחנייה שאילתא", או שלא? כדי לענות על שאלות אלו, צריך לברר את שורש הפטור ב"מתה מחמת מלאכה", וכפי שנראה בהמשך נחלקו בכך הראשונים.
| |
| המאמר הבא עוסק בשאלות אלו, וכן בשאלות נוספות בגדרי פטור "מתה מחמת מלאכה".
| |
| == הבעייתיות בדין מתה מחמת מלאכה== | | == הבעייתיות בדין מתה מחמת מלאכה== |
| כאמור, יש להבין מה החידוש ב"מתה מחמת מלאכה", ומדוע הסתפקה בכך הגמרא. הראשונים שואלים שאלה הפוכה, וטוענים, שאין סיבה לפטור כשמתה מחמת מלאכה, והם תמהים על מסקנת הגמרא שפוטרת מתה מחמת מלאכה, הם כמובן מתרצים את קושייתם, אך אפשר לומר שזו הסברא של ההו"א בגמרא, ששואל חייב אפילו כשמתה מחמת מלאכה. | | כאמור, יש להבין מה החידוש ב"מתה מחמת מלאכה", ומדוע הסתפקה בכך הגמרא. הראשונים שואלים שאלה הפוכה, וטוענים, שאין סיבה לפטור כשמתה מחמת מלאכה, והם תמהים על מסקנת הגמרא שפוטרת מתה מחמת מלאכה, הם כמובן מתרצים את קושייתם, אך אפשר לומר שזו הסברא של ההו"א בגמרא, ששואל חייב אפילו כשמתה מחמת מלאכה. |